מ"ג תהלים טז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים טז · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ירבו עצבותם אחר מהרו בל אסיך נסכיהם מדם ובל אשא את שמותם על שפתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִרְבּ֥וּ עַצְּבוֹתָם֮ אַחֵ֢ר מָ֫הָ֥רוּ
  בַּל־אַסִּ֣יךְ נִסְכֵּיהֶ֣ם מִדָּ֑ם
    וּֽבַל־אֶשָּׂ֥א אֶת־שְׁ֝מוֹתָ֗ם עַל־שְׂפָתָֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ירבו עצבותם וגו'" - כל זה אמרי לה' ירבו עצבותם של כופרים בך המהירים וחרידים לעבודת כוכבים ומזלות ל"א מהרו לשון מוהר דואירנ"ט בלע"ז

"בל אסיך נסכיהם מדם" - אני לא אהיה כמותם לזרוק דם לעבודת כוכבים ולא אשא שם ע"ג על שפתי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ירבו", יאמר הנה אלה אשר "אחר מהרו" אשר ימהרו לעבודת אל אחר, ירבו עצבותם ועצביהם של הקדושים הנ"ל, שהיו עושים להם עצבים לצייר תכונתם ולקבל מהם השפעה על העצבים המכונים להם, אבל אנכי "בל אסיך נסכיהם מדם", אני לא אלמד ממעשיהם להסיך לפני הקדושים ועצביהם נסכי דם וגם לא אשא את שמותם על שפתי, שאסור להזכיר שם ע"ג רק אאביד את שמם מתחת השמים, רק.


ביאור המילות

"עצבותם". מענין עצבים, ובא פה במשקל שם נקבה לגנאי, "אחר מהרו". הממהרים לאל אחר, וי"מ מענין מוהר ומתן, שמקריבים לו קרבנות:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בל אסיך" - לא אזרוק דם לגילולים כמוהם ואף לא אזכיר שמם בשפתי

"אחר מהרו" - ר"ל אבל האנשים המרבים מוהר להקריב זבחים לאל אחר ירבו עצבותם על ידיך כי תרדפם להעציב לבם ולא תכניע להם

מצודת ציון

"מהרו" - ענין מתן כמו כמוהר הבתולות (שמות כ"ב)

"אסיך נסכיהם" - ענין זריקה

<< · מ"ג תהלים · טז · ד · >>