מ"ג תהלים טז ד
כתיב:
ירבו עצבותם אחר מהרו בל אסיך נסכיהם מדם ובל אשא את שמותם על שפתי.
מנוקד:
יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי.
עם טעמים:
יִרְבּ֥וּ עַצְּבוֹתָם֮ אַחֵ֢ר מָ֫הָ֥רוּ
בַּל־אַסִּ֣יךְ נִסְכֵּיהֶ֣ם מִדָּ֑ם
וּֽבַל־אֶשָּׂ֥א אֶת־שְׁ֝מוֹתָ֗ם עַל־שְׂפָתָֽי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
מהרו זה לבדו מבנין הקל מענין מהרה; ואפשר שיהיה מענין מהר ומתן (בראשית לד יב) ; כמו מהר ימהרנה לו (שמות כב טו).
או פרוש אחר מהרו כלומר: אני אהיה דבק בקדושים ובאדירים וירבו עצבות האנשים, עצבות הממהרים אל אנשים זולתם ללכת בדרכים אחרות שאינן דרכי יי', וזהו הנכון.
בל אסיך נסכיהם מדם חלילה לי שאסיך נסכיהם שהם מדם; על דרך והבאתם גזול (מלאכי א יג) כלומר: נסכיהם אינם יין אלא דם; כי העולם והנסכים עם מעשים רעים לא יועילו ולא יצילו, אבל ירעו, כמו שאמר: זבח רשעים תועבה (משלי כא כז).
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מהרו" - ענין מתן כמו כמוהר הבתולות (שמות כ"ב)
"אסיך נסכיהם" - ענין זריקה
מצודת דוד
"בל אסיך" - לא אזרוק דם לגילולים כמוהם ואף לא אזכיר שמם בשפתי
"אחר מהרו" - ר"ל אבל האנשים המרבים מוהר להקריב זבחים לאל אחר ירבו עצבותם על ידיך כי תרדפם להעציב לבם ולא תכניע להםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות