מ"ג תהלים ז יב
כתיב:
אלהים שופט צדיק ואל זעם בכל יום.
מנוקד:
אֱלֹהִים שׁוֹפֵט צַדִּיק וְאֵל זֹעֵם בְּכׇל יוֹם.
עם טעמים:
אֱ֭לֹהִים שׁוֹפֵ֣ט צַדִּ֑יק
וְ֝אֵ֗ל זֹעֵ֥ם בְּכׇל־יֽוֹם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
רד"ק
ואל זעם בכל יום: כלומר: שופט הצדיק, ושופט מי שהוא זעם אל בכל יום, כי לא ישוב מרשעו.
וזהו שאמר אחריו: אם לא ישוב.
אם במקום כי, כמו ואם יהיה היבל (במדבר לו ד) שהוא במקום כי, או כאשר.
ובכל יום רוצה לומר: תמיד.
ומה היה זעם שאול לאל? שהיה מבזה מעשה האל ודברו, כי היה יודע כי דוד על פי יי' נמשח למלך אחריו והוא היה רודף אחריו כל יום להרגו.
הנה היה חושב בכל יום לבטל דברי האל.
ועוד: שהיה דוד נקי ולא חטא לו, והיה רוצה לשפוך דם נקי.
ועוד: שנשבע חי יי' שלא ימיתנו.
ומכל אלה היה ראוי להקרא זעם.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"זועם" - ענין כעס