מ"ג תהלים ו ז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יָגַ֤עְתִּי ׀ בְּֽאַנְחָתִ֗י
אַשְׂחֶ֣ה בְכׇל־לַ֭יְלָה מִטָּתִ֑י
בְּ֝דִמְעָתִ֗י עַרְשִׂ֥י אַמְסֶֽה׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
כי בלילה יכבד החלי ויאנח האדם ויבכה על חליו.
או יבכה בלילה מפני שבני הבית ישנים ואין רואה אותו.
והנה הוא יגע מהאנחה ומהבכי.
ומה שאמר: אשחה ואמסה הוא על דרך גוזמא והפלה.
ופרוש אשחה מן כאשר יפרש השחה לשחות (ישעיהו כה יא), או מתרגום וירחץ (בראשית מג לא): ואסחי.
ופרוש אמסה מן המסיו את לב העם (יהושע יד ח) ; ותמס כעש חמודו (תהלים לט יב).
ואלה הם מנחי הלמ"ד מבנין ההפעיל.
ויש מפעלי הכפל מזה הענין רבים, כמו: המסו את לבבנו (דברים א כה) ; וימס לבב העם (יהושע ז ה).מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אשחה" - ענין שחיה במים כמו כאשר יפרש השוחה לשחות (ישעיהו כ"ה)
"ערשי" - מטתי כמו ערש יצועי (לקמן קל"ב)
"אמסה" - מלשון המסה והתכה
מצודת דוד
"בדמעתי" - אני מתיך ומרטיב ערשי בדמעות עיני וכפל הדבר במ"ש
"אשחה" - אני משיט את מטתי במי הבכי כדבר השט על פני המים
"יגעתי" - נעשיתי עיף ויגע במה שאני מתאנח בכל עתמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
- ^ בכת"י 'כל', ובכל הדפוסים נכתב בטעות במקום כל - 'על'. ובכת"י נוסף אחרי מילת כל - "העוד" או "העוז" וצ"ע. ואולי צ"ל 'העומד'.