מ"ג שמות לב לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמות לב · לד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֞ה לֵ֣ךְ ׀ נְחֵ֣ה אֶת־הָעָ֗ם אֶ֤ל אֲשֶׁר־דִּבַּ֙רְתִּי֙ לָ֔ךְ הִנֵּ֥ה מַלְאָכִ֖י יֵלֵ֣ךְ לְפָנֶ֑יךָ וּבְי֣וֹם פׇּקְדִ֔י וּפָקַדְתִּ֥י עֲלֵהֶ֖ם חַטָּאתָֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּכְעַן אִיזֵיל דַּבַּר יָת עַמָּא לְאַתְרָא דְּמַלֵּילִית לָךְ הָא מַלְאֲכִי יְהָךְ קֳדָמָךְ וּבְיוֹם אַסְעָרוּתִי וְאַסְעַר עֲלֵיהוֹן חוֹבֵיהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וּכְדוּן אִיזֵיל דְּבַר יַת עַמָּא לַאֲתַר דְּמַלֵּילִית לָךְ הָא מַלְאָכִי יְטַיֵּיל קֳדָמָךְ וּבְיוֹם אַסְעָרוּתִי וְאַסְעַר עֲלֵיהוֹן חוֹבֵיהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל אשר דברתי לך" - יש כאן לך אצל דבור במקום אליך וכן (מלכים א ב) לדבר לו על אדוניהו

"הנה מלאכי" - ולא אני

"וביום פקדי וגו'" - עתה שמעתי אליך מלכלותם יחד ותמיד תמיד כשאפקוד עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן העון הזה עם שאר העונות ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עון העגל

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ – יֵשׁ כָּאן "לָךְ" אֵצֶל דִּבּוּר בִּמְקוֹם "אֵלֶיךָ"; וְכֵן: "לְדַבֶּר לוֹ עַל אֲדֹנִיָּהוּ" (מל"א ב,יט).
הִנֵּה מַלְאָכִי – וְלֹא אֲנִי.
וּבְיוֹם פָּקְדִי וְגוֹמֵר – עַתָּה שָׁמַעְתִּי אֵלֶיךָ מִלְּכַלּוֹתָם יַחַד, וְתָמִיד תָּמִיד, כְּשֶׁאֶפְקֹד עֲלֵיהֶם עֲוֹנוֹתֵיהֶם – "וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם" מְעַט מִן הָעָוֹן הַזֶּה עִם שְׁאָר הָעֲוֹנוֹת. וְאֵין פֻּרְעָנוּת בָּאָה עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין בָּהּ קְצָת מִפִּרְעוֹן עֲוֹן הָעֵגֶל.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

נחה: לארץ ישראל:

וביום פקדי: כלומר לפרקים לכשארצה, ולא הכל ביחד:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועתה לך נחה את העם" - כי אחרי שנחמתי מלכלותם נחם אתה אל אשר דברתי לך אל מקום הכנעני והאמורי וגו' אבל לא רצה להזכיר כן שזה דרך כעס כאומר מה שדברתי לך אעשה לכבודך אבל לא אשא חטאתם כי ביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם אפקוד אותו עליהם אחרי בואם אל הארץ וזה רמז לעת שיגלו ממנה או למה שאמרו רבותינו (סנהדרין קב) שאין לך פורענות שאין בה אוקיא מעון העגל

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל אשר דברתי לך" באמרו אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ טובה וגו': " וביום פקדי" שיוסיפו לחטוא כמו במרגלים:

" ופקדתי עליהם חטאתם" זה החטא, ולא אוסיף עוד עבור לו, כענין ואם רעה תמצא בו ומת וכן הורה באמרו שם עד אנה ינאצוני העם הזה כי מאחר ששנו באולתם הם מוחזקים להוסיף לאשמה בה, כאמרם זל (יומא פרק יום הכפורים) כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו, כלומר נעשית עליו כהיתר:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועתה". שאיני יכול להענישם כי צריך אני להביאם אל הארץ, לך נחה את העם אל אשר דברתי לך [וכלל הוא שכל דבור שאחריו למ"ד היינו בשבילו] ר"ל הם אין ראוים ליכנס לארץ, וע"כ רציתי לעשות אותך לגוי גדול ושאתה תבא אל הארץ ודברתי בשבילך, ר"ל שבניך יבאו שמה. ועתה נחה אותם במקומך, כאלו אין נכנסים שם רק בזכותך ומשלך יירשו את הארץ, והנה מלאכי ילך לפניך לא לפניהם, כי הם חייבים כליה רק שאני מחשב שאתה ובניך נכנסים ויורשים ומלאכי ילך לפניך לקיים מה שדברתי לך, וביום פקדי ופקדתי, שהגם שלא אוכל להענישם עתה אעניש אותם בכל עת שאפקוד עליהם, ולהרי"א רמז בזה שכן פקד עליהם חטא העגל בעת פקד חטא המרגלים שאז נגזר עליהם למות במדבר, ולדחז"ל אין לך פקידה שאין בה מעון העגל, ובדרך הדרוש יש טעם נכון בזה, כי מה שהניח ה' שיבא מעשה העגל לידי גמר, ולא הודיע למשה תיכף שירד מן ההר וישבית מעשיהם, ומה שהצליח מעשה שטן ויצא העגל הזה מעצמו מן האש, הוא מפני שבעת שהקדימו נעשה לנשמע פקע יצר הרע מלבם, ולא היה להם אפשרות לחטא כי נעשו כמה"ש שאין להם יצר הרע ונעשו חירות ממה"מ וכמ"ש חז"ל, וזה נגד הכוונה בבריאת האדם, שהאדם נברא שיהיה לו יצר הרע המסית אותו לחטא, והוא ינצח המלחמה ועי"כ שכרו גדול מאד, לא כן אם אין לו יצה"ר ובחירה והוא כמלאך לא יקבל עוד שכר כי שבתה המלחמה, ולא זאת הכונה בבריאת האדם: וזה הענין עצמו היה בחטא אדם הראשון שהיה ג"כ מן הראוי לפי הכונה בבריאתו שיהיה לו יצר הרע לא שיהיה מלאך, ואדם קודם החטא היה מלאך לא אדם, וע"כ לא השבית ה' מעשה זאת, שעל ידי העגל חזר יצר הרע ללבם, ומעתה יש להם בחירה ושכר על מעשיהם, וזה תירוץ ואמתלא על מעשה העגל שלא להענישם, אבל אמתלא זאת לא תועיל רק אם ינצחו המלחמה ולא ישמעו לעצת היצה"ר בעתיד, שאז היה מעשה העגל לזכות להם לזכותם בעתיד על ידי שיעמדו בקשרי מלחמת היצר וינצחו, אבל אם בעתיד ישמעו לעצת היצר הרע וינוצחו מאתו, א"כ אין להם אמתלא וזכות במה שעשו את העגל שיוחזר להם היצר הרע ומלחמתו, אחר שלא נצחו אותו, וע"כ ביום פקדי על חטאים אחרים שינוצחו במלחמת היצר וישובו לחטוא ופקדתי עליהם חטאתם שאז

יתחייבו על חטא העגל, ולא ינקו א"ע שעי"כ חזר היצר הרע שינצחו אותו ויהיה להם לצדקה, אחר שלא עמדו במלחמה נגדו:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

הנה מלאכי ילך לפניך. מלאכי עולה בגימטריה מאה ואחד. ילך עולה כמנין הלכה. רמז למה שאמרו אינו דומה מי ששונה פרקו ק' פעמים לשונה פרקו ק"א שעי"כ ילך ההלכה לפניו. גם הנה עולה כמנין הלכה. גם ישקני מנשיקות "פיהו" עולה מאה ואחד. הנה מלאכי אותיות מיכאל שהוא מלאכי המיוחד לי:

<< · מ"ג שמות · לב · לד · >>