מ"ג שמות כח כ
<< · מ"ג שמות כח · כ · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַטּוּר֙ הָרְבִיעִ֔י תַּרְשִׁ֥ישׁ וְשֹׁ֖הַם וְיָשְׁפֵ֑ה מְשֻׁבָּצִ֥ים זָהָ֛ב יִהְי֖וּ בְּמִלּוּאֹתָֽם׃
תרגום
| אונקלוס: | וְסִדְרָא רְבִיעָאָה כְּרוּם יַמָּא וּבוּרְלָא וּפַנְתֵּירִי מְרַמְּצָן בִּדְהַב יְהוֹן בְּאַשְׁלָמוּתְהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְשׁוּם סִדְרָא רְבִיעָאָה כְּרוּם יַמָא רַבָּא וּבִירְלֵיוַות חַלָא וּמַרְגְּנִיַית אַפַּנְטוּרִין וַעֲלֵיהוֹן חָקִיק וּמְפָרַשׁ שְׁמָהַת תְּלָתָא שִׁבְטַיָא זְבוּלוּן יוֹסֵף וּבִנְיָמִין מְשַׁקְעִין בִּדְהַב יְהוֹן בְּאַשְׁלָמוּתְהוֹן: |
| ירושלמי (קטעים): | וְסִדְרָא רְבִיעָאָה כְּרוּם יַמָא בְּדוֹלְחָא וּמַרְגְּלִיתָא כְּתַב מְפָרַשׁ עֲלֵיהוֹן שֵׁם שִׁבְטִין תְּלָתָא אָשֵׁר יוֹסֵף וּבִנְיָמִין מְשַׁקְעִין דְהַב יֶהֱוַון בְּאַשְׁלָמוּתְהוֹן: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
בְּמִלּוּאֹתָם – מֻקָּפִים מִשְׁבְּצוֹת זָהָב בְּעֹמֶק, שִׁעוּר שֶׁיִּתְמַלֵּא בָּעֳבִי הָאֶבֶן. זֶהוּ לְשׁוֹן בְּמִלּוּאֹתָם, כְּשִׁעוּר מִלּוּי עָבְיָן שֶׁל אֲבָנִים יִהְיֶה עֹמֶק הַמִּשְׁבְּצוֹת, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר.
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
משובצים זהב יהיו במלואותם. כלומר האבנים יהיו במלואותם משובצים זהב והכתוב יצוה שיהיו האבנים על הזהב והאותיות על האבנים, והיו שבעים ושתים אותיות כנגד שבעים ושתים שמות.
מלבי"ם (כל הפרק)
"והאבנים תהיין". באר שהיה בהאבנים עצמם ב' ענינים: א) מצד איכותם, וסגולתם היה לכל אבן סגולה מתיחסת לשבט מיוחד, כמו שבאר ה"ר בחיי שסגולת כל אבן היה מיוחד לשבט מיוחד, ועז"א שהאבנים תהיין מצד סגולתם מתיחסת על שמות בני ישראל, ב) מצד מספרם שהיו שתים עשרה במספר שמות השבטים, זאת שנית מצד מה שפתחו עליהם פתוחי חותם, היה כ"א מיוחד לשבט מיוחד, שעז"א פתוחי חותם איש על שמו, ומצד מספרם היה לשני עשר שבט, וכתב רבינו בחיי שאבנים אלה הם השורש לכל האבנים
הטובות הנמצאות בעולם שכולם הם ענפים מהם, כמו שאבני בני ישראל הם השורש לכל בני עולם: