מ"ג שמות כא י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות כא · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־אַחֶ֖רֶת יִֽקַּֽח־ל֑וֹ שְׁאֵרָ֛הּ כְּסוּתָ֥הּ וְעֹנָתָ֖הּ לֹ֥א יִגְרָֽע׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אִם אוּחְרָנְתָא יִסַּב לֵיהּ זִיּוּנַהּ כְּסוּתַהּ וְעָנְתַהּ לָא יִמְנַע׃
ירושלמי (יונתן):
אִין אוֹחֲרַנְתָּא בַּת יִשְרָאֵל יִסַב לֵיהּ עֲלָהּ מְזוֹנָהּ וְתַכְשִׁיטָהּ וּמְעַיֵּל לָהּ לָא יִמְנַע לָהּ:
ירושלמי (קטעים):
וְאִם אִתָּא אוֹחֲרֵי יִסַב עֲלָהּ מְזוֹנָהּ תַּכְשִׁיטָהּ מֵעַיְלָהּ וּמַפְקָהּ לְוָותָהּ לָא יִמְנַע מִינָהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם אחרת יקח לו" - עליה (מכילתא)

"שארה כסותה וענתה לא יגרע" - מן האמה שייעד לו כבר

"שארה" - מזונות (כתובות מז)

"כסותה" - כמשמעו

"ענתה" - תשמיש

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


מח. אם אחרת יקח לו מכאן אמרו, חייב אדם להשיא את בנו קטן. במקום אחר מהו אומר והודעתם לבניך ולבני בניך (דברים ד) אימתי אתה זכאי לראות את בני בניך, בזמן שאתה משיא בניך קטנים

מט. שארה אלו מזונותיה. וכן הוא אומר ואשר אכלו שאר עמי (מיכה ג). וכתיב וימטר עליהם כעפר שאר (תהלים עח).

כסותה כמשמעה.

ועונתה זו דרך ארץ, שנאמר וישכב אותה ויענה (בראשית לה) דברי רבי יאשיה.

רבי יונתן אומר, שארה כסותה, כסות שהוא נופל לשארה. אם היתה ילדה לא יתן לה של זקנה, זקנה לא יתן לה של ילדה. ועונתה שלא יתן של ימות החמה בימות הגשמים, ולא של ימות הגשמים בימות החמה. אלא נותן כל אחד ואחד בעונתה. מזונה מנין- אמרת קל וחומר, ומה דברים שאינן קיום נפש אי אתה רשאי למנוע הימנה, דברים שהם קיום נפש דין הוא שלא תהא רשאי למנוע הימנה. דרך ארץ מנין -אמרת קל וחומר, ומה דברים שלא נשאת עליהם מתחלה אינו רשאי למנוע הימנה, דברים שנשאת עליהם מתחלה דין הוא שלא יהא רשאי למנוע הימנה.

ר' אומר שארה זו דרך ארץ, שנאמר אל כל שאר בשרו (ויקרא יח). וכתיב שאר אביך שאר אמך. כסותה כמשמעו. עונתה אלו מזונות שנאמר ויענך וירעיבך (דברים ד).

נ. לא יגרע רבי יאשיה אומר, למה נאמר. לפי שנאמר אם אחרת יקח לו. שומע אני, בבת ישראל הכתוב מדבר. תלמוד לומר לא יגרע, ממי גורעים מי שנתנו לו כבר. ר' (נתן) אומר, בבת ישראל הכתוב מדבר. אתה אומר בבת ישראל, או אינו אלא בעבריה. כשהוא אומר כמשפט הבנות יעשה לה, הרי עבריה אמורה. הא, מה ת"ל אם אחרת יקח, לו בבת ישראל הכתוב מדבר.

<< · מ"ג שמות · כא · י · >>