מ"ג שמות ה כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות ה · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֧שׇׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתָב מֹשֶׁה לִקְדָם יְיָ וַאֲמַר יְיָ לְמָא אַבְאֵישְׁתָּא לְעַמָּא הָדֵין לְמָא דְּנָן שְׁלַחְתָּנִי׃
ירושלמי (יונתן):
וְתַב משֶׁה לִקֳדָם יְיָ וַאֲמַר יְיָ לְמָא אַבְאֶשְׁתָּא לְעַמָא הָדֵין וּלְמָא דְנַן שְׁלַחְתָּנִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למה הרעותה לעם הזה" - וא"ת מה איכפת לך קובל אני על ששלחתני (ש"ר)

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אדני למה הרעותה" - נכתב באל"ף דל"ת כי השם המיוחד שהוא מדת הרחמים לא יריע לעם ולמעלה הזכירו שני פעמים באל"ף דל"ת (ד' י' י"ג) שהיה מתחנן בו שלא יחר בו האף ואולי היה מתירא מהזכיר ה' הגדול המחודש לו ומדבר אליו למה הרעותה אחרי הודיע אלהים את משה פעמים (לעיל ג יט ד כא) שלא יתן אותם מלך מצרים להלוך מדוע יתרעם ואמר ר"א כי חשב משה כי מעת דברו אל פרעה בשליחות ה' יקל מעליהם ויחל האלהים להצילם והנה פרעה הכביד והרע וזה טעם למה הרעותה כי זה הפך מה שאמרת לי ראה ראיתי את עני עמי (לעיל ג ז) וארד להצילו (שם ח) ואיננו נכון בעיני בעבור שאמר והצל לא הצלת ואין ההצלה רק יציאתם מן הגלות ולפי דעתי שחשב משה רבינו כי יאמר ה' שלא ישמע אליהם פרעה להוציאם מיד במצותו ולא באות ומופת עד שיעשה בו נפלאותיו הרבות אבל חשב כי יביאם עליו תכופות זו אחר זו בימים מעטים וכשאמר לא ידעתי את ה' יצוה לעשות מיד לפניו אות התנין והוא לא ישמע ויכה אותו בו ביום בדם ואח"כ בכל המכות וכשראה שעמדו שלשה ימים והוא יריע להם בכל יום וה' לא כהה בו ולא נתגלה למשה להודיעו מה יעשה אז חשב משה כי ארוכה היא ויתכן שהיו בזה המעשה שספר הכתוב ימים רבים כי כאשר הוכו שוטרי בני ישראל עמדו ימים עד שדברו עם פרעה עצמו ואמרו לו למה תעשה כה לעבדיך (פסוק טו) כי אין ברשות כל אדם לבא בהיכל מלך פנימה ולדבר אליו פנים בפנים אף כי שוטרי העם הנבאשים בעיניו והנה סבלו עמלם ולחצם ימים רבים והיו באים עד לפני שער המלך עד שנשמעה צעקתם לפני המלך וצוה שיבאו לפניו וידברו עמו וכן אפשר ששב משה אל ה' ואמר למה הרעותה אחרי ימים מעת שפגעו בו השוטרים ובאלה שמות רבה (ה כג) אמרו ויצאו נוגשי העם ושוטריו (פסוק י) כיון שגזר כן הלך משה למדין ועשה שם ששה חדשים ואהרן היה יושב במצרים ואותה שעה החזיר משה אשתו ובניו למדין ועוד אמרו (שם ה כד) ויפגעו את משה ואת אהרן (פסוק כ) אחר ששה חדשים נגלה הקב"ה אל משה במדין ואמר לו לך שוב מצרים בא משה ממדין ואהרן ממצרים ופגעו בהם שוטרי ישראל כשהן יוצאין מלפני פרעה וכן ראיתי עוד במדרש חזית (שה"ש רבה ב כב) דומה דודי לצבי (שיר השירים ב ט) מה צבי זה נראה וחוזר ונראה כך גואל הראשון נראה להם וחזר ונכסה מהן וחזר ונראה להם וכמה נכסה מהם רבי תנחומא אמר שלשה חדשים הדא הוא דכתיב ויפגעו את משה ואת אהרן ורבי יהודה ברבי אומר לקיצין כלומר כי לשון פגיעה לפרקים היא והנה היו ימים רבים מעת דבר לו השם ובואו אל פרעה ולכן כששב משה אל ה' אמר למה הרעותה לעם למהר לשלוח אותי קודם שהגיע הקץ כי לא היה ראוי לשלוח אותי עד שתרצה להצילם כי עתה הרעותה להם ולא הצלת אותם ואם ככה את עושה להם יסופו ברעה אשר תמצאם ולכן ענה אותו עתה בעת הזאת בקרוב תראה אשר אעשה לפרעה כי לא אאריך לו כל כך כאשר חשבת וקרוב לבא עתו וימיו לא ימשכו

<< · מ"ג שמות · ה · כב · >>