מ"ג שמות ב כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות ב · כה

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֖דַע אֱלֹהִֽים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּגְלֵי קֳדָם יְיָ שִׁעְבּוּדָא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמַר בְּמֵימְרֵיהּ לְמִפְרַקְהוֹן יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):
וַחֲמָא יְיָ צַעַר שִׁעֲבּוּדְהוֹן דִבְנֵי יִשְרָאֵל וּגְלֵי קֳדָמוֹי יַת תִּיוֹבְתָּא דְעָבָדוּ בְּטוּמְרָא דְלָא יָדְעוּ אַנַשׁ בְּחַבְרֵיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וידע אלהים" - נתן עליהם לב ולא העלים עיניו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירא אלהים" - החמס שהיו המצרים עושים בגלוי;

"וידע" - העשוי בסתר.

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירא אלהים את בני ישראל" - פירש רבי אברהם כי ראה החמס שהיו מצרים עושים להם בגלוי וידע אלהים העשוי להם בסתר ורש"י פירש וידע אלהים נתן עליהם לב ולא העלים עינו מהם ונכון הוא על דרך הפשט כי בתחילה היה מסתיר פניו מהם והיה לאכול ועתה שמע אלהים נאקתם וראה אותם לומר שלא הסתיר פניו עוד מהם וידע את מכאובם וכל הנעשה להם ואת כל הצריך להם והאריך הכתוב להזכיר טענות רבות בגאולתם וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו וירא אלהים וידע אלהים כי ידעתי את מכאוביו (להלן ג ז) כי אע"פ שנשלם הזמן שנגזר עליהם לא היו ראויים להגאל כמו שמפורש על ידי יחזקאל (יחזקאל כ ח) אלא מפני הצעקה קבל תפלתם ברחמיו ועל דרך האמת יש בכתוב הזה סוד גדול מסתרי התורה לומר כי עלה ענויים למאור פניו וקרב אותם אל הדעת כענין בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור (חבקוק ג ב) ולכן יאריך הכתוב בזה אחרי שאמר כבר וישמע אלהים ויזכר אלהים ונתפרש הפסוק הזה במדרשו של רבי נחוניא בן הקנה (ספר הבהיר אות עו) תבינהו משם

<< · מ"ג שמות · ב · כה