מ"ג שמות א יז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּדְחִילָא חָיָתָא מִן קֳדָם יְיָ וְלָא עֲבַדָא כְּמָא דְּמַלֵּיל עִמְּהוֹן מַלְכָּא דְּמִצְרָיִם וְקַיִּימָא יָת בְּנַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | דְחִילָא חַיְיתָא מִן קֳדָם יְיָ וְלָא עָבָדוּ הֵיכְמָא דְמַלֵל עִמְהוֹן מַלְכָּא דְמִצְרַיִם וְקַיָימָא יַת בְּנַיָיא: |
רש"י
- תרגום הראשון "וקיימא" והשני "וקיימתון" - לפי שלשון עבר לנקבות רבות תיבה זו, וכיוצא בה משמשת לשון "פעלו" ולשון "פעלתם",
- כגון (שמות ב יט): "ותאמרנה איש מצרי" - לשון עבר,
- כמו (ירמיהו מד): "ותדברנה בפיכם" - לשון "דברתם", כמו "ותדברו" לזכרים,
- וכן (יחזקאל יג יט): "ותחללנה אותי אל עמי" - לשון עבר, "חללתם" כמו "ותחללו" לזכרים.
- תרגום הראשון "וקיימא" והשני "וקיימתון" - לפי שלשון עבר לנקבות רבות תיבה זו, וכיוצא בה משמשת לשון "פעלו" ולשון "פעלתם",
[כג] לפי שלשון עבריש חילוק. שהרי 'פעלו' הוא לנסתרות, ו'פעלתם' לנוכחות, 'ובלשון עתיד אין הפרש, "ותחיינה את הילדים" הוא לשון עתיד, רק שהוי"ו מהפך לעבר, אבל המלה בעצמה לשון עתיד בלא וי"ו ההפוך. וכך יש להיות, לפי שתיבה זו וכיוצא בה משמשת לשון פעלו ופעלתם:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
ותחיין: אין חילוק בין פעלו לפעלתם:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מעשה להמית את הילדים, עוד עשו בהפך ותחיין את הילדים, שזה עשו המילדות השניות ששמם פועה שהיה ענינם להחיות הילדים, ואמרו חז"ל ותחיין שהיו מספקות להם מים
ומזון, שק"ל שמ"ש ותחיין הוא למותר:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ואולי שיודיע הכתוב שלא פסקו מההטבה, והוא סיבת היראה שיראו את האלהים אפילו על מניעת ההטבה שהיו רגילין להטיב בסיפוק מזון ולא מלבד שלא עשו וגו' אלא ותחיין.
או לעולם, כי מקודם לא נתנו דעתם על מצוה זו לספק מים ומזון, ואחר שצוה להם פרעה חששו שיהיו נחשדים אם ימות א' מהנולדים שהם הרגוהו, לזה להוציא עצמן מהחשד השתדלו להחיות אפילו מי שימות מיתת עצמו מחסרון הסיפוק. ואולי כי זה רמז בתיבת את האלהים לרבות יציאת ידי חובת חשד בני אדם להיות נקיים מה' ומישראל. וטעם אומרו כאשר דבר כ"ף הדימוי לומר לא הוא ולא דומה לו. או ירצה לומר להיות כי מן הדרך הוא כשיגזור מלך דבר על כל פנים בתחלת הגזרה דבר מלך חזק ואימת מלך רועשת לבל עבור עליה ובאורך הימים אחר הגזירה היא רופפת, ולזה הודיע הכתוב כי הצדקניות הללו בטלו גזירת מלך סמוך לגזירה, והוא אומרו ולא עשו ואימתי כאשר דבר כמו שתאמר כי בעת שיצאו משם והיו מילדות לעבריות לא עשו וגו' ואדרבה ספקו מזון לאין נכון ובטלו דבריו סמוך לגזירה, ושיעור כאשר דיבר כשיעור (בראשית כ"ז, ל') כאשר כלה יצחק לברך: