מ"ג שמות א יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג שמות א · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּדְחִילָא חָיָתָא מִן קֳדָם יְיָ וְלָא עֲבַדָא כְּמָא דְּמַלֵּיל עִמְּהוֹן מַלְכָּא דְּמִצְרָיִם וְקַיִּימָא יָת בְּנַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):
דְחִילָא חַיְיתָא מִן קֳדָם יְיָ וְלָא עָבָדוּ הֵיכְמָא דְמַלֵל עִמְהוֹן מַלְכָּא דְמִצְרַיִם וְקַיָימָא יַת בְּנַיָיא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותחיין את הילדים" - מספקות להם מים ומזון (בבלי סוטה יא:).

תרגום הראשון "וקיימא" והשני "וקיימתון" - לפי שלשון עבר לנקבות רבות תיבה זו, וכיוצא בה משמשת לשון "פעלו" ולשון "פעלתם",
  • כגון (שמות ב יט): "ותאמרנה איש מצרי" - לשון עבר,
  • כמו (ירמיהו מד): "ותדברנה בפיכם" - לשון "דברתם", כמו "ותדברו" לזכרים,
  • וכן (יחזקאל יג יט): "ותחללנה אותי אל עמי" - לשון עבר, "חללתם" כמו "ותחללו" לזכרים.

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים – מְסַפְּקוֹת לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן (שמות רבה א,טו; סוטה י"א ע"ב). תַּרְגּוּם הָרִאשׁוֹן "וְקַיִּימָא" וְהַשֵּׁנִי "וְקַיֵּימְתִּין" (פסוק הבא), לְפִי שֶׁלָּשׁוֹן עִבְרִית לִנְקֵבוֹת רַבּוֹת, תֵּיבָה זוֹ וְכַיּוֹצֵא בָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְשׁוֹן "פָּעֲלוּ" וּלְשׁוֹן "פְּעַלְתֶּם". כְּגוֹן (להלן ב,יט): "וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי", לְשׁוֹן עָבַר כְּמוֹ "וַיֹּאמְרוּ" לִזְכָרִים; "וַתְּדַבֵּרְנָה בְּפִיכֶם" (ירמיהו מד,כה), לְשׁוֹן "דִּבַּרְתֶּם" כְּמוֹ "וַתְּדַבְּרוּ" לִזְכָרִים. וְכֵן (יחזקאל יג,יט): "וַתְּחַלְּלֶנָה אוֹתִי אֶל עַמִּי", לְשׁוֹן עָבַר "חִלַּלְתֶּם" כְּמוֹ "וַתְּחַלְּלוּ" לִזְכָרִים.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותיראנה: לשון ירא, אבל ותראנה בלא יו"ד לשון ראייה, שהרי יאמר ותראהו:
ותחיין: אין חילוק בין פעלו לפעלתם:


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותיראן — העלימו האל"ף, בעבור שלא תתערב המלה עם גזרת ר.א.ה.

ותחיינה — בכל כוחן, יותר ממשפטן הראשון. כי מה צורך היה להאריך?:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותיראן". באשר לא צוה להם במצות מלך רק דבר אליהן ותלה הדבר בהן, עד שהעונש על רצח זה תלוי בצוארם יראו את האלהים, ולא די שלא עשו באשר דבר אליהן לעשות מעשה להמית את הילדים, עוד עשו בהפך ותחיין את הילדים, שזה עשו המילדות השניות ששמם פועה שהיה ענינם להחיות הילדים, ואמרו חז"ל ותחיין שהיו מספקות להם מים

ומזון, שק"ל שמ"ש ותחיין הוא למותר:

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותיראן המילדות את האלהים. כמ"ש (קהלת ח, ב) אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים. כי באופן זה תשמור פי גזירת המלך כשלא תתנגד לשבועת אלהים, אשר השבע השביע אותנו לשמור כל מצותיו, כך יראו המילדות את האלהים ושמו את נפשם בסכנה, כי ההריגה היא מן אותן ג' שיהרג ואל יעבור כי מאי חזית דדמא דידך סומק טפי כו' (פסחים כה, ב) ולדעת רז"ל שאמרו (סוטה יא, ב) שפרה שמשפרת הולד ופועה לשון דבור אל הילד, נ"ל בזה מה שדחו את פרעה בקש ואמרו כי חיות הנה בטרם תבא אליהן המילדת וגו'. וקשה א"כ למאי נפקא מינה המה מילדות מאחר שהעבריות אינן צריכין להם, על זה אמר הכתוב כמתרץ שאמרו שהמה אינן מולידין העבריות כי חיות הנה, אך עיקר מלאכתם לשפר הולד ולצעוק לו אחר שנולד כבר, ופרעה אמר בילדכן את העבריות וגו', ומזה מצאו מקום אל התנצלות לומר שאנחנו אין מולידין אותם, וע"כ שתקו ולא ענו דבר לפרעה מיד כדי שלא ימנה מילדות אחרות ואיהו דאטעי אנפשיה. לפיכך וייטב אלהים למילדות וירב העם ויעצמו מאד. כי זה טובה להם לפי שברוב עם הדרת מלך ומהם יצאו מלכים וכהנים כמו שפירש"י על פסוק ויעש להם בתים, וכן טובה לכהנים ולוים שברוב עם נותנין מתנות כהונה ולויה.

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותיראן המילדות וגו'. צריך לדעת למה כפל לומר ולא עשו ותחיין. ורז"ל (סוטה י"א) אמרו שהיו מספקות מים ומזון. וצריך לדעת למה לא היו עושים להם כן מקודם. ואולי שיודיע הכתוב שלא פסקו מההטבה, והוא סיבת היראה שיראו את האלהים אפי' על מניעת ההטבה שהיו רגילין להטיב בסיפוק מזון ולא מלבד שלא עשו וגו' אלא ותחיין.

או לעולם כי מקודם לא נתנו דעתם על מצוה זו לספק מים ומזון, ואחר שצוה להם פרעה חששו שיהיו נחשדים אם ימות א' מהנולדים שהם הרגוהו, לזה להוציא עצמן מהחשד השתדלו להחיות אפי' מי שימות מיתת עצמו מחסרון הסיפוק. ואולי כי זה רמז בתיבת את האלהים לרבות יציאת ידי חובת חשד בני אדם להיות נקיים מה' ומישראל. וטעם אומרו כאשר דבר כ"ף הדימוי לומר לא הוא ולא דומה לו. או ירצה לומר להיות כי מן הדרך הוא כשיגזור מלך דבר על כל פנים בתחלת הגזרה דבר מלך חזק ואימת מלך רועשת לבל עבור עליה ובאורך הימים אחר הגזירה היא רופפת, ולזה הודיע הכתוב כי הצדקניות הללו בטלו גזירת מלך סמוך לגזירה, והוא אומרו ולא עשו ואימתי כאשר דבר כמו שתאמר כי בעת שיצאו משם והיו מילדות לעבריות לא עשו וגו' ואדרבה ספקו מזון לאין נכון ובטלו דבריו סמוך לגזירה, ושיעור כאשר דיבר כשיעור (בראשית כז ל) כאשר כלה יצחק לברך:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

המילדת. בגימטריה יוכבד בת לוי:

כאשר דבר אליהן. בגימטריה שתבען:

<< · מ"ג שמות · א · יז · >>