לדלג לתוכן

מ"ג שמואל ב כד י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויך לב דוד אתו אחרי כן ספר את העם ויאמר דוד אל יהוה חטאתי מאד אשר עשיתי ועתה יהוה העבר נא את עון עבדך כי נסכלתי מאד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּךְ לֵב דָּוִד אֹתוֹ אַחֲרֵי כֵן סָפַר אֶת הָעָם וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יְהוָה חָטָאתִי מְאֹד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וְעַתָּה יְהוָה הַעֲבֶר נָא אֶת עֲוֺן עַבְדְּךָ כִּי נִסְכַּלְתִּי מְאֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֤ךְ לֵב־דָּוִד֙ אֹת֔וֹ אַחֲרֵי־כֵ֖ן סָפַ֣ר אֶת־הָעָ֑ם
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־יְהֹוָ֗ה חָטָ֤אתִֽי מְאֹד֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי וְעַתָּ֣ה יְהֹוָ֗ה הַֽעֲבֶר־נָא֙ אֶת־עֲוֺ֣ן עַבְדְּךָ֔ כִּ֥י נִסְכַּ֖לְתִּי מְאֹֽד׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְחַשׁ דָוִד בְּלִבֵּיהּ בָּתַר כֵּן דִמְנָא יַת עַמָא וַאֲמַר דָוִד קֳדָם יְיָ חָבִית לַחֲדָא דַעֲבָדִית הָדָא וּכְעַן יְיָ אַעֲבַּר כְּעַן יַת חוֹבָא דְעַבְדָךְ אֲרֵי אִתְתַּכָּלִית לַחֲדָא:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אחרי כן" - אחרי אשר וכן (בראשית יט ח)כי על כן באו ורוצה לומר על אשר באו

"נסכלתי" - מלשון סכלות ושטות 

מצודת דוד

"כי נסכלתי" - רצה לומר הלא אני עשיתי סכלות גדול מאד למנותם בלא כופר נפש ומה פשעו הם לשימותו במגפה וכאשר לא ימותו לא ימצא בי עון

"העבר נא וגו'" - רצה לומר לא ימותו לשחת ואם כן ממילא יעבור העון וילך לו הואיל ולא יבא הנגף

"חטאתי מאד אשר עשיתי" - רצה לומר במה שעשיתי סיבה להביא הנגף על העם הנה בזה חטאתי מאוד

"ויך לב דוד אותו" - רצה לומר המה לבו וחרד על אשר צוה למנותם על כי הדבר הזה הוא סיבה להביא עליהם הנגף וכמו שכתוב (שמות ל יב) ונתנו איש כופר נפשו וגו' ולא יהיה בהם נגף אבל בלא כופר הנה הנגף מעותד לבוא

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויך לב דוד אתו, אחרי כן ספר את העם". נראה פירושו, אחרי הדבר הזה שכן ספר העם, ר"ל שספרם כן באופן זה שהזכרנו למעלה, הכה לבו אותו ונתחרט, שאם לא היה סופר אותם כן רק פוקד כמו שאול לא היה בזה עון כנ"ל. ובד"ה (שם, ז) כתוב פה שה' הכה את ישראל, באר שכבר התחיל איזה מכה וחולי, ועי"כ התחרט דוד: "ויאמר דוד אל ה' חטאתי" וכו'.

יש הבדל בין חטא ועון, שחטא יציין את המעשה, והעון יציין עוות השכל. ובדבר הזה הרע במעשה וטעה בשכלו, ועז"א "חטאתי אשר עשיתי", במעשה, ועל העון של השכל אמר "שנסכל מאד" בשכלו: