לדלג לתוכן

מ"ג שמואל ב יח כו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
וירא הצפה איש אחר רץ ויקרא הצפה אל השער ויאמר הנה איש רץ לבדו ויאמר המלך גם זה מבשר.

מנוקד:
וַיַּרְא הַצֹּפֶה אִישׁ אַחֵר רָץ וַיִּקְרָא הַצֹּפֶה אֶל הַשֹּׁעֵר וַיֹּאמֶר הִנֵּה אִישׁ רָץ לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ גַּם זֶה מְבַשֵּׂר.

עם טעמים:
וַיַּ֣רְא הַצֹּפֶה֮ אִישׁ־אַחֵ֣ר רָץ֒ וַיִּקְרָ֤א הַצֹּפֶה֙ אֶל־הַשֹּׁעֵ֔ר וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־אִ֖ישׁ רָ֣ץ לְבַדּ֑וֹ וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ גַּם־זֶ֥ה מְבַשֵּֽׂר׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

 

מצודת דוד

"ויאמר המלך" - כשמוע דבר הצופה

"גם זה מבשר" - הואיל וגם הוא לבדו בא

"אל השוער" - אל שומר השער

"הנה איש" - הנה עוד איש

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ויקרא הצופה אל השוער". הנימוס הוא שהצופה יקרא אל השוער, למען ישאל מהמלך אם יניח את הבא ליכנס אל

המלך, רק בענין נחוץ וחדש יגיד אל המלך בעצמו, לכן בפעם הראשון שידע שהמלך מצפה מאד שיבוא איש מן המחנה, הגיד למלך עצמו ובפרט שבא מצד החומה לא מצד השער ואין לו ענין עם השוער, משא"כ ברץ השני שאין נחוץ כ"כ כי הראשון יגיד דבר, הגיד אל השוער כפי הנימוס: