לדלג לתוכן

מ"ג שמואל ב יח ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ותהי שם המלחמה נפצות נפוצת על פני כל הארץ וירב היער לאכל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא.

מנוקד:
וַתְּהִי שָׁם הַמִּלְחָמָה נפצות נָפוֹצֶת עַל פְּנֵי כׇל הָאָרֶץ וַיֶּרֶב הַיַּעַר לֶאֱכֹל בָּעָם מֵאֲשֶׁר אָכְלָה הַחֶרֶב בַּיּוֹם הַהוּא.

עם טעמים:
וַתְּהִי־שָׁ֧ם הַמִּלְחָמָ֛ה נפצות נָפ֖וֹצֶת עַל־פְּנֵ֣י כׇל־הָאָ֑רֶץ וַיֶּ֤רֶב הַיַּ֙עַר֙ לֶאֱכֹ֣ל בָּעָ֔ם מֵאֲשֶׁ֥ר אָכְלָ֛ה הַחֶ֖רֶב בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וירב היער לאכול בעם" - חיות רעות שביער כן תרגם יונתן

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"וירב" - מלשון רבוי 

מצודת דוד

"וירב היער וגו'" - יותר הכה בהם היער בהכשלם בו מאשר הכו בהם אנשי דוד בחרב

"נפוצת" - היתה מפוזרת על כל הארץ אשר הם עליה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ג] "ותהי שם המלחמה נפוצת". שהתחילו לברוח (וצפוצו) [ונפוצו] איש איש לבדו, שזה תכלית המפלה. ד] "וירב היער", ע"י שנפוצו ברחו אל "היער" ונמחצו מעצי "היער" ומחיתו טרף: