מ"ג שמואל ב יא טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמואל ב


<< · מ"ג שמואל ב יא · טו · >>

מקרא

כתיב: ויכתב בספר לאמר הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת

מנוקד: וַיִּכְתֹּב בַּסֵּפֶר לֵאמֹר הָבוּ אֶת אוּרִיָּה אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו וְנִכָּה וָמֵת.

עם טעמים: וַיִּכְתֹּ֥ב בַּסֵּ֖פֶר לֵאמֹ֑ר הָב֣וּ אֶת־אוּרִיָּ֗ה אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַחֲזָקָ֔ה וְשַׁבְתֶּ֥ם מֵאַחֲרָ֖יו וְנִכָּ֥ה וָמֵֽת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונכה ומת" - כדי שתהא מגורשת למפרע ונמצא שלא בא על אשת איש שכל היוצא למלחמה כותב גט לאשתו על תנאי אם ימות במלחמה (שבת נו א)

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושבתם מאחריו" - לבל יעזרוהו ויהא נכה מבני עמון וימות וכוונתו היתה לישאנה אחרי זה למען יחשבו שהרתה אחר הנשואין

"אל מול" - לפני המקום שלוחמים בו בחזקה ובגבורה

מצודת ציון

"הבו" - הזמינו ותנו כמו (רות ג טו)הבי המטפחת