לדלג לתוכן

מ"ג שמואל ב ז יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולמן היום אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והניחתי לך מכל איביך והגיד לך יהוה כי בית יעשה לך יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל וַהֲנִיחֹתִי לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ וְהִגִּיד לְךָ יְהוָה כִּי בַיִת יַעֲשֶׂה לְּךָ יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְמִן־הַיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר צִוִּ֤יתִי שֹֽׁפְטִים֙ עַל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַהֲנִיחֹ֥תִי לְךָ֖ מִכׇּל־אֹיְבֶ֑יךָ וְהִגִּ֤יד לְךָ֙ יְהֹוָ֔ה כִּי־בַ֖יִת יַעֲשֶׂה־לְּךָ֥ יְהֹוָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולמן היום אשר צויתי" - מחובר על העליון ולא יוסיפו לענותו כאשר בראשונה קודם השופטים וכאשר עשו מימי השופטים עד כאן

"והניחותי לך" - יותר ויותר עד שתנוח מכל אויביך

"והגיד לך ה'" - היום על ידי כי בית יעשה לך להושיב בנך על כסאך ויתקיים לך בית המלכות והוא יבנה הבית

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"והגיד לך ה'" - עוד זאת עשה עמך ה' שהגיד לך שיעשה לך בית רצה לומר בית מלכות לך ולזרעך אחריך וכאשר אמרה אביגיל (שמואל-א כה כח) כי עשה וגו' בית נאמן ואם כן מה מאוד היטב עמך ודי לך באלה אף אם לא תבנה הבית

"והניחותי לך" - כי אניח לך מכל אויביך

"ולמן היום" - מוסב למקרא של מעלה לומר לא יענו עוד בימיך את ישראל כאשר ענו בראשונה עד לא הוקמו השופטים ובזמן השופטים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולמן היום אשר צויתי שפטים". שיעור הכתוב, "שלא ירגז ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר" היה

"בראשונה", קודם שפוט השופטים, וגם אח"כ "למן היום אשר צויתי שופטים", והלאה, שהיה לו רוגז ועינוי תמיד. וגם בזה באו מאמרים מקבילים",לא ירגז כאשר בראשונה, ולא יוסיפו בני עולה לענותו (כאשר) למן היום אשר צויתי שפטים". הודיעו כי בסוף ימיו ימצא מנוחה מן האויבים כמ"ש והניחותי לך מכל אויביך, ואז ישים מקום לעם ישראל שיהיה להם מנוחה החלטית, שזה יצוייר במקום קבוע שיבחר למקדש ה' בגורן ארונה שיבנה בימי שלמה, שמן אז שנתגלה מקום המקדש פסקו המלחמות ושלמה בנו היה איש מנוחה. והנה בעת ההיא שהראה לו מקום המקדש בגורן ארונה החל דוד להכין כל צרכי הבית כמ"ש (דה"א כב), אבל מדוע לא בנה הוא בעצמו הבית לעת זקנתו לא באר פה, ובד"ה שם (כב, ח - י) כתוב ויהי [עלי] דבר ה' (אלי) לאמר דם לרוב שפכת ומלחמות גדולות עשית לא תבנה בית לשמי, הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה וכו' הוא יבנה (ה)בית לשמי, שאחר שהיה איש מלחמות עד עת זקנתו לא נקרא איש מנוחה שיבנה הוא את הבית שמורה על השלום והמנוחה, רק שלמה שהיה לו מנוחה מילדותו. ופה לא באר זה, כי הגיד לו זה הפרט בנבואה אחרת מיוחדת, או גלה לו זאת ברוה"ק (כי כ"מ שנאמר ויהי דבר ה' אלי היא מדרגה קטנה מהנבואה כמ"ש במ"א), וז"ש "והגיד לך ה'", ר"ל זה הגיד בפעם אחר: "כי בית יעשה לך ה'". ר"ל שלא אתה תבנה ביתו, רק הוא יבנה ביתך, תחת שרצית לבנות ביתו, ושם הגיד לך הטעם כנזכר בד"ה: