מ"ג שמואל ב ו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מ"ג שמואל ב ו · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּסֶף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אָלֶף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨סֶף ע֥וֹד דָּוִ֛ד אֶת־כׇּל־בָּח֥וּר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל שְׁלֹשִׁ֥ים אָֽלֶף׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויוסף עוד דוד" - לאסוף

"את כל בחור בישראל שלשים אלף" - לפי שנאספו עליו כשהמליכוהו בחברון וזו היתה אסיפה שניה לכך נאמר ויוסף עוד

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ויוסף עוד" - לפי שהיו רבים נאספים אליו מעת המלכו לזה אמר שהוסיף עוד לאסוף אליו את הנבחרים בישראל להעלות הארון

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויוסף עוד דוד את כל בחור". בד"ה (א' יג, ב) מבואר ששלח לקבץ אליו את זקני ישראל להעלות הארון. וכפי הנראה לא כולם הלכו, רק כל עיר ועיר שלחו זקניהם ושופטיהם, הם היו הבחורים והנבחרים שאמר את "כל בחור בישראל", והיו "שלשים אלף". וחז"ל במדרש (במ"ר ד, כ) ובירושלמי (סנהדרין פ"י ה"ב) אמרו שסמך תשעים אלף זקנים באותו יום (דרשוהו ממ"ש את כל בחור). דעתם שכל עדה שלחה ב"ד של שלשה, וא"כ משלשים אלף מובחרים של הערים היו תשעים אלף זקנים: