מ"ג שמואל ב ג יב
<< · מ"ג שמואל ב · ג · יב · >>
כתיב:
וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתו לאמר למי ארץ לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את כל ישראל.
מנוקד:
וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד תַּחְתָּו לֵאמֹר לְמִי אָרֶץ לֵאמֹר כׇּרְתָה בְרִיתְךָ אִתִּי וְהִנֵּה יָדִי עִמָּךְ לְהָסֵב אֵלֶיךָ אֶת כׇּל יִשְׂרָאֵל.
עם טעמים:
וַיִּשְׁלַח֩ אַבְנֵ֨ר מַלְאָכִ֧ים ׀ אֶל־דָּוִ֛ד תַּחְתָּ֥ו לֵאמֹ֖ר לְמִי־אָ֑רֶץ לֵאמֹ֗ר כׇּרְתָ֤ה בְרִֽיתְךָ֙ אִתִּ֔י וְהִנֵּה֙ יָדִ֣י עִמָּ֔ךְ לְהָסֵ֥ב אֵלֶ֖יךָ אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"למי ארץ" - לשון שבועה במי שהארץ שלו דבר אחר תחתיו שמו הזכיר תחלה באגרת ואחר כך הזכיר שם דוד ולכך נענש כתב ממני אבנר שר צבא ישראל לדוד מלך ישראל שלום
"למי ארץ" - למי שהמלכות הגון לו אני שולח לו לאמר כרתה בריתך וגו'מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תחתיו" - במקומו
"להסב" - לסבב
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
<< · מ"ג שמואל ב · ג · יב · >>