מ"ג שמואל ב א כ
<< · מ"ג שמואל ב · א · כ · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תַּגִּידוּ בְגַת אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תַּגִּ֣ידֽוּ בְגַ֔ת אַֽל־תְּבַשְּׂר֖וּ בְּחוּצֹ֣ת אַשְׁקְל֑וֹן פֶּן־תִּשְׂמַ֙חְנָה֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּֽן־תַּעֲלֹ֖זְנָה בְּנ֥וֹת הָעֲרֵלִֽים׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תעלזנה" - אף הוא ענין שמחה כמו (תהלים צו ב)יעלוז שדי וכפל הדבר במלות שונות כדרך המקונן
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
שהמבשר הוא המכוין לפרסם הדבר כדי שיעשו משתה וששון בפרהסיא, אבל המגיד אינו מיוחד לבשר ולהודיע, והוא או שלא ראה הדבר בעיניו רק שמע, או שמגיד שלא על הכוונה לבשר ולפרסם. והנה בגת שהיא עיר המלוכה שם הגיד המגיד את הדבר ומשם שלחו לבשר בכל הערים כדי שיעשו משתה וששון, והשלוחים האלה היו מבשרים, כי יצאו בכוונה כדי לבשר ולפרסם. ויש הבדל בין "שמח" ובין "עלז", שה"עלז" הוא המרקד מרוב השמחה, וה"שמח" הוא בלב. והמאמרים מקבילים, "אל תגידו בגת פן תשמחנה בנות פלשתים", וגם אחר שהגיד המגיד בעיר המלוכה, על כל פנים "אל תבשרו בחוצות אשקלון", אל תשלחו מבשרים לבשר את העם: "פן תעלוזנה". ברקוד ומחול ויעשו משתה וששון:
<< · מ"ג שמואל ב · א · כ · >>