לדלג לתוכן

מ"ג שמואל א ל א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ויהי בבא דוד ואנשיו צקלג ביום השלישי ועמלקי פשטו אל נגב ואל צקלג ויכו את צקלג וישרפו אתה באש.

מנוקד:
וַיְהִי בְּבֹא דָוִד וַאֲנָשָׁיו צִקְלַג בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַעֲמָלֵקִי פָשְׁטוּ אֶל נֶגֶב וְאֶל צִקְלַג וַיַּכּוּ אֶת צִקְלַג וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָהּ בָּאֵשׁ.

עם טעמים:
וַיְהִ֞י בְּבֹ֨א דָוִ֧ד וַאֲנָשָׁ֛יו צִֽקְלַ֖ג בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י וַעֲמָלֵקִ֣י פָֽשְׁט֗וּ אֶל־נֶ֙גֶב֙ וְאֶל־צִ֣קְלַ֔ג וַיַּכּוּ֙ אֶת־צִ֣קְלַ֔ג וַיִּשְׂרְפ֥וּ אֹתָ֖הּ בָּאֵֽשׁ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"פשטו" - התפזרו לשלול שלל 

מצודת דוד

"ויכו" - רצה לומר הרסו העיר

"אל נגב" - בו יוכלל נגב כלב ונגב הכרתי האמורים בענין

"ביום השלישי" - מעת הלוכם מצקלג עם אכיש למלחמה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (א) מדוע לא שרפו יתר המקומות רק את צקלג?:

"אל נגב". כולל נגב הכרתי ונגד צקלג (כמ"ש בפסוק יד): "ויכו את צקלג". יען שדוד הכה בהם תמיד (כנ"ל כז) ולכן שרפוה, וההכאה היא על כבישת העיר והריסתה: