מ"ג שמואל א כ ב
<< · מ"ג שמואל א · כ · ב · >>
כתיב:
ויאמר לו חלילה לא תמות הנה לו עשה [לא יעשה] אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת.
מנוקד:
וַיֹּאמֶר לוֹ חָלִילָה לֹא תָמוּת הִנֵּה לו עשה [לֹא יַעֲשֶׂה] אָבִי דָּבָר גָּדוֹל אוֹ דָּבָר קָטֹן וְלֹא יִגְלֶה אֶת אׇזְנִי וּמַדּוּעַ יַסְתִּיר אָבִי מִמֶּנִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֵין זֹאת.
עם טעמים:
וַיֹּ֨אמֶר ל֣וֹ חָלִ֘ילָה֮ לֹ֣א תָמוּת֒ הִנֵּ֡ה לו עשה [לֹֽא־יַעֲשֶׂ֨ה] אָבִ֜י דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל א֚וֹ דָּבָ֣ר קָטֹ֔ן וְלֹ֥א יִגְלֶ֖ה אֶת־אׇזְנִ֑י וּמַדּ֩וּעַ֩ יַסְתִּ֨יר אָבִ֥י מִמֶּ֛נִּי אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֵ֥ין זֹֽאת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ומדוע יסתיר" - אם דרכו לגלות לפני מצפון לבו מדוע יסתיר הדבר הזה אם כן בודאי אין זאת אמת
"חלילה" - חולין הוא לאבי לעבור על השבועה אשר נשבע לבל ימיתך וחשב יהונתן שכל מה שעשה אביו לא היתה מדעת שלימה כי אם מרוח רעה הבאה אליומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ויאמר לו". יונתן חשב שמה ששלח לשמרו לא היה כדי להמיתו, רק להביאו אצלו שלא יברח, והביא ראיה ע"ז שאחר ששאול אינו עושה דבר בלתי עצתו, אם היה רוצה להרגו היה מגלה את אזנו. ולכן "אין זאת", פי' לא להרגך צוה לשמרך רק בהפך לשמרך שלא תברח מלפניו:
<< · מ"ג שמואל א · כ · ב · >>