לדלג לתוכן

מ"ג שמואל א כז ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ויקם דוד ויעבר הוא ושש מאות איש אשר עמו אל אכיש בן מעוך מלך גת.

מנוקד:
וַיָּקׇם דָּוִד וַיַּעֲבֹר הוּא וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר עִמּוֹ אֶל אָכִישׁ בֶּן מָעוֹךְ מֶלֶךְ גַּת.

עם טעמים:
וַיָּ֣קׇם דָּוִ֔ד וַיַּעֲבֹ֣ר ה֔וּא וְשֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ אֶל־אָכִ֥ישׁ בֶּן־מָע֖וֹךְ מֶ֥לֶךְ גַּֽת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אל אכיש" - אף שמבראשונה פחד ממנו והתהולל בידם ונמלט אבל כאשר בא ושש מאות איש עמו ואף נודע שנבאש בשאול השלים עמו אכיש לשבת אצלו ולהיות סר למשמעתו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויקם דוד ויעבר". הגם שכאשר ברח תחלה אל אכיש היה בסכנה (כנ"ל כא), אז בא יחידי וחשדו שבא כמרגל, וגם לא היה מקוה תועלת מאיש אחד, לא כן עתה שבא עם שש

מאות איש שלא נחשדו למרגלים והיה מקוה שיהיו מאנשי חילו ליום קרב ומלחמה, וז"ש ויעבר "הוא ושש מאות איש":