מ"ג שמואל א כד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמואל א


<< · מ"ג שמואל א כד · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישסע דוד את אנשיו בדברים ולא נתנם לקום אל שאול ושאול קם מהמערה וילך בדרך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְשַׁסַּע דָּוִד אֶת אֲנָשָׁיו בַּדְּבָרִים וְלֹא נְתָנָם לָקוּם אֶל שָׁאוּל וְשָׁאוּל קָם מֵהַמְּעָרָה וַיֵּלֶךְ בַּדָּרֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְשַׁסַּ֨ע דָּוִ֤ד אֶת־אֲנָשָׁיו֙ בַּדְּבָרִ֔ים וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם לָק֣וּם אֶל־שָׁא֑וּל וְשָׁא֛וּל קָ֥ם מֵהַמְּעָרָ֖ה וַיֵּ֥לֶךְ בַּדָּֽרֶךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר לאנשיו חלילה" - שני מקראות הללו כתובין שלא כסדרן אלא כיון שהתחיל לדבר בכריתת המעיל כלה כל דבריו ואמר שאף בכריתת המעיל נתחרט ואחר כך חוזר לדברו הראשון ואומר על שאמרו לו אנשיו הנה היום וגו' השיב להם חלילה לי וגו'

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאמר לאנשיו" - האומרים אליו להרוג את שאול

"חלילה לי מה'" - הדבר הזה הוא חולין לי מחמת מצות ה' וחוזר ומפרש הדבר ואמר אם אעשה וגו' לשלוח ידי בו

"כי משיח" - והתורה הזהירה עליו