לדלג לתוכן

מ"ג שמואל א יד ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך.

מנוקד:
וַיֹּאמֶר לוֹ נֹשֵׂא כֵלָיו עֲשֵׂה כׇּל אֲשֶׁר בִּלְבָבֶךָ נְטֵה לָךְ הִנְנִי עִמְּךָ כִּלְבָבֶךָ.

עם טעמים:
וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו עֲשֵׂ֖ה כׇּל־אֲשֶׁ֣ר בִּלְבָבֶ֑ךָ נְטֵ֣ה לָ֔ךְ הִנְנִ֥י עִמְּךָ֖ כִּלְבָבֶֽךָ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

 

מצודת דוד

"הנני עמך" - מוכן אני ללכת עמך כרצונך

"נטה לך" - לעבור אליהם

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ויאמר לו". נושא כליו הבין כי א"א שיתעורר לפעולה כזאת הרחוקה מן הטבע, שישליך נפשו מנגד במקום שהסכנה גלויה וידועה, אם לא בשכח אלהי מניע אותו ומעורר את

לבו בל יפחד, וע"כ אמר "עשה כל אשר בלבבך", כי הלב הוא החוזה האלהי בענינים גדולים כאלה, ואיש הרוח יוכל לסמוך על חזיון לבו בזה, ואע"ג דהוא לא חזא מזליה חזא, וא"כ "נטה לך", ר"ל שיטה אל הצד לרדת מן הסלע אל בין המעברות, ואני "הנני עמך", הגם שלבי אינו רואה את כל מאומה, הנני "כלבבך":