מ"ג שמואל א טז ב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר יהוה עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח ליהוה באתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי וַיֹּאמֶר יְהוָה עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ לִזְבֹּחַ לַיהוָה בָּאתִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֵ֣יךְ אֵלֵ֔ךְ וְשָׁמַ֥ע שָׁא֖וּל וַהֲרָגָ֑נִי וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֗ה עֶגְלַ֤ת בָּקָר֙ תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֔ךָ וְאָ֣מַרְתָּ֔ לִזְבֹּ֥חַ לַיהֹוָ֖ה בָּֽאתִי׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וַאֲמַר שְׁמוּאֵל אֵיכְדֵין אֵיזֵל וְאִם יִשְׁמַע שָׁאוּל וְיִקְטְלִינַנִי וַאֲמַר יְיָ עֶגְלַת תּוֹרִין תִּסַב בִּידָךְ וְתֵימַר לְדַבָּחָא קֳדָם יְיָ אָתֵיתִי:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"ואמרת" - לבני העיר

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

השאלות (ב - ג) איך התירא שמואל ללכת ולא בטח בה' כי יצילהו, ושלוחי מצוה אינן נזוקין, בשגם שכל הנביאים לא פחדו מלכת במקום סכנה כי ידעו שה' ילחם בעדם, כמו

שהיה במשה שהלך אל פרעה ולא ירא, וכן יתר הנביאים? ולמה לא השיב לו ה' אל תירא כי אהיה עמך כמ"ש לירמיה (ירמיה א, ח)? וכי לא יכול שמואל בעצמו לעשות תחבולה זו לקחת עגלת בקר בידו וכו'? ולמה א"ל עגלת בקר תקח בידך וכו', למה יוליך העגל בידו דרך רב, הלא די אם שם יקח עגל ומריא? ומ"ש ואנכי אודיעך את אשר תעשה אין לו באור, הלא כבר הודיעו מה יעשה שימשח שם מלך, והול"ל אנכי אודיעך את אשר תמשח: "איך אלך". לא שהיה שמואל מתירא, ולא שהיה בלתי בוטח כי ה' השולחו יצילהו, כמו שכל הנביאים לא חדלו מלכת במלאכות ה' מפני יראת בשר, רק כי הנביא יסמך על הנס בעת שיודע כי הנס מקושר עם שליחותו, כמו שהיה בשליחות משה וירמיה שהלכו במקום סכנה ובטחו על הנס, באשר היה זה בכוונה האלהית שינצלו עפ"י הנס למען יכירו עמים ולמען יכירו ישראל כי הוא שליח ה' וכי ה' על ימינו בכחו הגדול, וא"כ לא היה הנס לצורך השליח רק לצורך השליחות. וכן [אם] היה ה' משלחהו על זה האופן שילך בפרסום וימשחהו לעיני כל ישראל, לא היה מתירא כי היה נכון לבו בטוח כי יצילהו ה', אבל אחר שפה לא היה הכוונה שילך בפרסום ושיחזק שליחותו ע"י נס, וא"כ אם יודע לשאול במקרה

וירצה להרגו וינצל בנס, לא יהיה הנס לצורך השליחות בכלל, רק יהיה נס פרטי הבא במקרה להצלת שמואל בלבד, ובזה כל העושין לו נס מנכין לו מזכיותיו (תענית כ ב). ועז"א

תולדות אהרן

עריכה

• לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק •

(נזיר סו.): "נזיר היה שמואל כדברי ר' נהוראי שנא' (שמואל א א) ומורה לא יעלה על ראשו נאמר בשמשון (שופטים יג) ומורה ונאמר בשמואל ומורה מה מורה האמורה בשמשון נזיר אף מורה האמורה בשמואל נזיר א"ר יוסי והלא אין מורה אלא של בשר ודם א"ל רבי נהוראי והלא כבר נאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני, שכבר היה עליו מורא של בשר ודם!"
(חולין קמב.): "אמר לו אביו 'עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה ושלח את האם ולקח את הבנים' ובחזרתו נפל ומת... והאמר ר' אלעזר 'שלוחי מצוה אינן נזוקים'! בחזרתם שאני. והאמר רבי אלעזר 'שלוחי מצוה אינן נזוקים לא בהליכתן ולא בחזרתן!' סולם רעוע הוה, ומקום דקבוע היזקא שאני, דכתיב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני"
(יבמות סה:): "א"ר אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום... ר' נתן אומר: מצוה, שנאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ..."
(יומא יא.): "אמר רבי יהודה מעשה: בארטבין אחד שהיה בודק מזוזות בשוק העליון של צפורי ומצאו קסדור אחד ונטל ממנו אלף זוז. והאמר ר' אלעזר שלוחי מצוה אין ניזוקין! - היכא דקביע היזקא שאני, דכתיב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבוח לה' באתי."
(פסחים ח:): "פלימו אמר: כל עצמו אינו בודק מפני הסכנה... והאמר רבי אלעזר 'שלוחי מצוה אינן ניזוקין'?! - היכא דשכיח היזיקא שאני, שנאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך וגו'"
(קידושין לט:): "אמר לו אביו 'עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים' ובחזירתו נפל ומת... והא א"ר אלעזר 'שלוחי מצוה אין נזוקין'? התם בהליכתן שאני. והא אמר רבי אלעזר 'שלוחי מצוה אינן נזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן'? סולם רעוע הוה, דקביע היזיקא, וכל היכא דקביע היזיקא לא סמכינן אניסא, דכתיב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני"

<< · מ"ג שמואל א · טז · ב · >>