מ"ג שמואל א ד יד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישמע עלי את קול הצעקה ויאמר מה קול ההמון הזה והאיש מהר ויבא ויגד לעלי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשְׁמַע עֵלִי אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וַיֹּאמֶר מֶה קוֹל הֶהָמוֹן הַזֶּה וְהָאִישׁ מִהַר וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לְעֵלִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשְׁמַ֤ע עֵלִי֙ אֶת־ק֣וֹל הַצְּעָקָ֔ה וַיֹּ֕אמֶר מֶ֛ה ק֥וֹל הֶהָמ֖וֹן הַזֶּ֑ה וְהָאִ֣ישׁ מִהַ֔ר וַיָּבֹ֖א וַיַּגֵּ֥ד לְעֵלִֽי׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וּשְׁמַע עֵלִי יַת קַל צַוְחָתָא וַאֲמַר מָה קַל שִׁגּוּשַׁיָא הָדֵין וְגַבְרָא אוֹחִי וְאָתָא וְחַוֵי לְעֵלִי:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"ההמון" - העם הרב

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"וישמע". וכיון ששמע "עלי את קול הצעקה" ושאל על סבתו, קראו להאיש שיבא להגיד לעלי, כי לא רצה שום איש להגיד בשורה רעה כזאת להזקן. ובהיות שהאיש נקרא

במהירות אל עלי אחר שכבר היתה צעקה ברחובות, חשב שכבר ידע עלי כלל הדברים ואינו דורש מאתו רק לדעת פרטי הדברים, וגם שע"י המהירות לא הגיד בישוב הדעת והגיד לו הכל פתאום, וז"ש "והאיש מהר ויבא", ועי"ז "ויגד לעלי" את הכל פתאום:

<< · מ"ג שמואל א · ד · יד · >>