מ"ג שמואל א א ה
<< · מ"ג שמואל א א · ה · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את חנה אהב ויהוה סגר רחמה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב וַיהוָה סָגַר רַחְמָהּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְחַנָּ֕ה יִתֵּ֛ן מָנָ֥ה אַחַ֖ת אַפָּ֑יִם כִּ֤י אֶת־חַנָּה֙ אָהֵ֔ב וַיהֹוָ֖ה סָגַ֥ר רַחְמָֽהּ׃
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"וה' סגר רחמה" - ולא ילדה והיתה מצירה ולזה הראה לה חיבה יתירה להפג צערה
"מנה אחת" - רצה לומר מיוחדת ביופי ולתוספת ביאור אמר אפים רצה לומר הראויה לקבל אותה בסבר פנים יפות
מצודת ציון
"אפים" - מלשון פניםמלבי"ם (כל הפרק)
השאלות (ה - ח) מה פירוש אפים, שלרד"ק שפירש מענין כעס למה תפש הכעס בלשון רבים? ומדוע אמר שתי פעמים סגר ה' בעד רחמה, וה' סגר רחמה? וכפל הלשון וכעסתה, גם כעס, הרעימה, שכולו ענין כעס. ומדוע לא הכעיסה אותה פנינה ולא בכתה רק בעלותם לבית ה' לא בשאר ימים? ואם תמיד היה אלקנה אומר לה למה תבכי והיא לא השיבה לו מאומה למה ספר זאת?:
"ולחנה יתן מנה אחת אפים". פי' הרד"ק בשם אביו, שר"ל שמנה זו היה נותן בעצב וחרון אף, שהראה א"ע מתעצב ופניו זועפים על שאינו יכול לתת לה יותר. ונראה שר"ל מנה זו מעוררת אפים, חרונות וכעסים הרבה, אם מצד אלקנה שהיה מתעצב בכפלים, א] על שה' סגר רחמה, ב] נוסף לזה שהיה מצטער בזה יען "את חנה אהב":
<< · מ"ג שמואל א · א · ה · >>