מ"ג שיר השירים ז יב
<< · מ"ג שיר השירים · ז · יב · >>
כתיב:
לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים.
מנוקד:
לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים.
עם טעמים:
לְכָ֤ה דוֹדִי֙ נֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֔ה נָלִ֖ינָה בַּכְּפָרִֽים׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יב) "לכה". [הרעיה השיבה פניה אל דודה ואומרת] לכה דודי נצא מפה אל השדה, בלילה הזו נלינה בכפרים שסביב ירושלים:
מליצה:
(יב) "לכה". עתה שיצאה הנפש מן הגויה, היא משיבה פניה אל דודה העליון העומד עליה לאספה אליו אומרת, לכה דודי מפה, נצא מן העיר שהוא הגויה אל השדה ר"ל חוץ לגויה, נלינה בכפרים, כי ידוע שבלילה הראשונה עדן הנפש מרחפת על קצת חלקי הגויה ואינה מתפרדת מכל חלקיו לגמרי, ואחר שהגוף בכללו נמשל בשיר הזה לעיר, א"כ קצת חלקיו וכחותיו המיוחדים הנפרדים נמשלים לכפרים קטנים שהישוב בהם מעט, ועז"א נלינה בלילה זו בכפרים, ונבקר עוד קצת חלקי הגוף, וכנודע מענין חבוט הקבר:מדרש רבה
לכה דודי נצא השדה רוח הקדש צווחת ואומרת: נצא ונטייל בדימוסין של עולם. נלינה בכפרים בכופרים בו, אלו כרכי אומות העולם, שכפרו בהקב"ה. אמר רבי אבא בר כהנא: אעפ"כ לשעה:
רוקח
דבר אחר, לכה דודי נצא מן הגלות ונבא לירושלים שנקרא "שדה"1025. נלינה בכפרים – מקום כפרה סליחה ומחילה. לכה דודי נצא השדה גי' מן הגל(י)ות.
דבר אחר, נצא השדה לגן עדן. נלינה בכפרים – "כפרים עם נרדים"1026.
לכה דודי נצא השדה – כל הפסוק בר"ת גי' מלאכים, כי גם הם בגליות עם ישראל. נצא גי' מלאכים.
<< · מ"ג שיר השירים · ז · יב · >>