מ"ג שיר השירים ו ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שיר השירים


<< · מ"ג שיר השירים ו · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁשִּׁים הֵמָּה מְּלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁשִּׁ֥ים הֵ֙מָּה֙ מְלָכ֔וֹת וּשְׁמֹנִ֖ים פִּֽילַגְשִׁ֑ים וַעֲלָמ֖וֹת אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ששים המה מלכות" - אברהם ויוצאי יריכו בני קטורה שש עשר' ישמעאל ובניו שלש עשרה יצחק ובניו שלשה בני יעקב שנים עשר בני עשו שש עשרה בדברי הימים הרי ששים ואם תאמר צא מהם תמנע שהיא אשה אברהם מן המנין

"ושמנים פלגשים" - נח ובניו עד אברהם תולדות יוצאי התיבה שמנים תמצאם וכשם שהמלכות שהם נשי המלך יתירות בגדולה על הפלגשים כך היו אברהם יוצאי יריכו חשובים גדולים ויתרים בחשיבות על הכל כאשר תראה הגר בת מלכים היתה תמנע בת שלטונים היתה ונעשית פלגש לעשו ואומר (בראשית יד) אל עמק שוה וגו' הושוו כלם בעצה אחת והמליכו את אברהם עליהם

"ועלמות אין מספר" - למשפחות הרבה נחלקו כל אלה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

משל:

(ח) "ששים". [רואה כי בנות ירושלים באים שמה ועומדים סביבה] אומרת אליהן, הלא יש לו לשלמה נשים רבות ששים מלכות ושמונים פלגשים ורב עלמות. ולמה לו עוד לעשוק את רעיתי שהיא יחידה אצלי, כי.

מליצה:

(ח) "ששים". ישים פניו אל בנות ירושלים, שהם כחות הגויה המתאספים עתה סביב הנפש, אמר הלא יש לו לשלמה, שהיא הכח המושל בגויה, נשים וכחות רבות, ששים מלכות. ר"ל כחות ראשיות המושלות בגויה, ותחתיהן שמונים כחות פחותות מהן במדרגה כמדרגת הפלגשים, ותחתיהן עלמות אין מספר, ר"ל יתר תכונות ומדות וכחות אשר אין מספר להן:

מדרש רבה (כל הפסוק)


ח.

שישים המה מלכות ר' חייא ציפוראה ורבי לוי פתרי קרייה באומות העולם. ר' חייא אמר: שישים ושמונים הרי מאה וארבעים, ארבעים מהם יש להם לשון ואין להם כתב, וארבעים מהם אין להם לשון ויש להם כתב. ועלמות אין מספר השאר מהם שאין להם לא כתב ולא לשון. יכול אף ישראל כן? ת"ל: (אסתר ח') ואל היהודים ככתבם וכלשונם. ר' לוי אמר: שישים ושמונים הרי מאה וארבעים, שבעים מהם מכירים אבותיהם ואין מכירים אמותיהם, ושבעים מהם מכירין אמותיהם ואין מכירין אבותיהם. ועלמות אין מספר שאין מכירין אבותיהם ואמותיהם. יכול אף ישראל כן? ת"ל: (במדבר א') ויתילדו על משפחותם לבית אבותם: