מ"ג שיר השירים ו ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הרועה בשושנים" - הרועה את צאנו במרעה נוח וטוב

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

משל:

(ג) והיא אומרת "אני לדודי ודודי" הרועה לי במה שהביא לי שושנים למנחה:

מליצה:

(ג) "אני". עתה מתחברת עם דודה העליון (שזה מיתת נשיקה) ואמרה אני לדודי, כי היא אשר מתחלת עתה בדבוק בזה ברוב תשוקתה אל האלהים, והרועה העליון מביא לה שושנים צמחי צדקתה ומעשיה הטובים לריח ניחוח:

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואין צריך לומר שלא אבעוט, כי אם אדרבא "דודי לי ואני לו הרועה בשושנים" הם הצדיקים הנזכרים, שעם היותו יתברך רועה בם ולוקטם לא אמיש דבקותי ממנו, כי אדרבא אכיר כי כאשר אדבק לדודי, ידבק בי כן הוא גם בהיותו "הרועה בשושנים". כי למה שהצדיקים ידבקו בו ידבקם אליו יתברך, ואין מדה זו רק לי כנודע. אך אתם האומות לא תעצרו כח לסבול זה, כי הלא תבעטו בו בראות צדיק ורע לו לפי מראה עיניכם:

חומת אנך

לפירוש "חומת אנך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אני לדודי ודודי לי". פירשו ז"ל דהוא ר"ת אלול כי הקב"ה מתרצה לישראל בחדש זה עכ"ד וצריך להתעורר האדם בתחילה בתשובה וזה הרמז אני לדודי כשאני מתעורר ומתחבר עם דודי הקב"ה אז ודודי לי דהבא ליטהר מסייעין אותו וביותר בחדש זה דיש בו התעוררות הרחמים. עוד רמז דצריך לשוב מאהבה דאז תכף מתכפרין עונותיו שכתבו המפ' דד' חלוקי כפרה הם לשב מיראה דוקאיג) וז"ש אני לדודי התשובה צריכה מאהבה למשל האשה המתרפקת על דודה מתוך אהבה. ואז ודודי לי תכף ה' עמו ואין צריך שום זמן:

מדרש רבה (כל הפסוק)


ג.    [ עריכה ]
( אין טקסט בדפוס על סימן זה )