מ"ג שיר השירים א טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שיר השירים


<< · מ"ג שיר השירים א · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י הִנָּ֥ךְ יָפָ֖ה עֵינַ֥יִךְ יוֹנִֽים׃

תרגום (כל הפרק)

כַּד עֲבַדוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל רְעוּתָא דְּמַלְכְּהוֹן הוּא בְּמֵימְרֵיהּ מְשַׁבַּח יָתְהוֹן בְּפַמַלְיָא דְּמַלְאֲכַיָּא קַדִּישַׁיָּא וְכֵן אֲמַר כַּמָּה יָאֲוָן עוּבָדַיִךְ בְּרַתִּי חַבִּיבְתִי כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל בִּזְמָן דְּאַתְּ עָבְדָא רְעוּתִי וְעָסְקָא בְּפִתְגָמֵי אוֹרָיְתִי וְכַמָּה תָקְנָן עוּבָדַיִךְ וְעִנְיָנַיִךְ כְּגוֹזָלִין בְּנֵי יוֹנְתָא דְּמִתְכַּשְׁרָן לְאִתְקָרָבָא עַל מַדְבְּחָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנך יפה רעיתי" - אני הייתי בושה בקלקולי והוא חזקני בדברי רצויים לומר (במדבר יד) סלחתי כדבריך והרי את יפה ויפה כי עיניך יונים כלומר כלה שעיניה כעורים כל גופה צריך בדיקה ושעיניה נאים אין גופה צריך בדיקה והדוגמא זו היא מחלתי לך על עונך והרי את יפה בנעשה והנך יפה בנשמע יפה במעשה אבות יפה במעשיך

"כי עיניך יונים" - צדיקים יש בידך שדבקו בי כיונה זו שמשמכרת את בן זוגה אינה מניחתו שיזדווג לאחר כך (שמות לב) ויאספו אליו כל בני לוי ולא טעו בעגל ועוד הנך יפה במלאכת המשכן שנאמר (שמות לט) והנה עשו אותה וגומר ויברך אותם משה הרי שקלסה על כך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

משל:

(טו) "הנך יפה", כשמוע הדוד אהבת כלולותיה. משיב לה הנך יפה משני טעמים, א] מצד שאת רעיתי, שומרת אהבתי, ולא נפתית למלך שלמה: ב] הנה יפה גם מצד עצמך, עיניך דומים כיונים, שאין מסתכלים רק אל בן זוגם:

מליצה:

(טו) "הנך יפה" ה' אומר אל הנפש הנך יפה משני פנים, א) מצד שאת רעיתי חלק ממני ודבוקה בי דבוקה אל האלהות אשר בכלל המציאות חוץ לנפש. וזה נגד אשכול הכופר. ב) הנך יפה מצד עצמך כי גם מצד עצמותך את קדושה בת אלהים והיופי האלהי היא צפירת תפארה עליך מצד האלהות אשר בנפש, וזה נגד צרור המור. עיניך יונים ר"ל שני מיני עינים שבך, א) העין הפנימי שבו תחזה על כחות הנפשיות לראות בם המראות האלהיות החרותים על לוחותיהם. ב) העין החיצוני שבו תביט על כלל המציאות להביט בהם הנהגת ה' השגחתו וחכמתו ויכלתו דומים כעיני יונים הבלתי נפרדים מבן זוגם כן תביט אלי בשני עיניך אלה להכירני ולדרשני ולבקש אהבתי:

מדרש רבה (כל הפסוק)


טו.

הנך יפה רעיתי ג במצוות. הנך יפה בגמילות חסדים, הנך יפה במצוות עשה, הנך יפה במצוות לא תעשה, הנך יפה במצוות הבית בחלוק תרומה ומעשרות, הנך יפה במצוות השדה בלקט שכחה ופאה ומעשר עני וההפקר, הנך יפה בכלאים, הנך יפה בסדין בציצית, הנך יפה בנטיעה, הנך יפה בערלה, הנך יפה בנטע רבעי, הנך יפה במילה, הנך יפה בפריעה, הנך יפה בתפילה, הנך יפה בקריאת שמע, הנך יפה במזוזה, הנך יפה בתפילין, הנך יפה בסוכה, הנך יפה בלולב ואתרוג, הנך יפה בתשובה, הנך יפה במעשים טובים, הנך יפה בעולם הזה, הנך יפה בעולם הבא.

עיניך יונים עיניך הן סנהדרין שהם עינים לעדה. הדא הוא דכתיב: (במדבר ט"ו) והיה אם מעיני העדה. רמ"ח איברים יש באדם וכלם אינן הולכים וחוזרים,אלא אחר העינים. כך, אין ישראל יכולין לעשות דבר, חוץ מסנהדרין שלהם יונים. מה היונה הזאת תמה. כך ישראל נאים בהילוכן, כשהן עולין לפעמי רגלים. מה יונה זאת מצויינת. כך ישראל מצויינין בתגלחת, במילה, בציצית. מה יונה זו צנועה. כך ישראל צנועים. מה יונה זו פושטת צוארה לשחיטה. כך ישראל. שנאמר:(תהילים מ"ד) כי עליך הורגנו כל היום. מה יונה זו מכפרת על העונות. כך ישראל מכפרים על האומות. שכל אותן שבעים פרים שמקריבים בחג, כנגד שבעים אומות,שלא יצדה העולם מהם. הדא הוא דכתיב: (שם קיט) תחת אהבתי ישטנוני. ואני תפילה. מה יונה זו משעה שמכרת בן זוגה, עוד אינה ממירה אותו באחר. כך ישראל משעה שהכירו להקדוש ברוך הוא, לא המירוהו באחר. מה יונה זו נכנסת לקנה ומכרת את קנה ושובכה וגוזליה ואפרוחיה וחלונותיה. כך הן ג' שורות של תלמידי חכמים, כשהן יושבין לפניהם, כל אחד ואחד מכיר את מקומו. מה יונה זו אף על פי שאת נוטל גוזליה מתחתיה, אין מנחת שובכה לעולם. כך ישראל אף על פי שחרב בית המקדש לא בטלו שלוש רגלים בשנה. מה יונה זו מחדשת בכל חדש וחדש גרן. כך ישראל מחדשין בכל חדש תורה ומעשים טובים. מה יונה זו שוגרת רוגליות הרבה וחוזרת לשובכה. כך ישראל, הדא הוא דכתיב: (הושע י"א) יחרדו כצפור ממצרים זה דור המדבר, וכיונה מארץ אשור, אלו עשרת השבטים. אלו ואלו "והושבתים על בתיהם נאם ה'". רבי אומר: יש מין יונה שמאכילים אותה, וחברותיה מריחות אותה ובאות אצלה לשובכה, כך, בשעה שהזקן יושב ודורש הרבה, גרים מתגיירים באותה שעה. כגון: יתרו, הוא שמע ואתא, רחב שמעה ואתיא. אף בחנניה מישאל ועזריה, הרבה גרים נתגיירו באותה שעה. מה טעם? (ישעיה כ"ט) כי בראותו ילדיו. מה כתיב בתריה? (שם) וידעו תועי רוח.

רבי היה יושב ודורש ונתנמנם הציבור בקש לעוררן. אמר: ילדה אשה אחת במצרים שישים רבוא בכרס אחת, והיה שם תלמיד אחד ורבי ישמעאל ברבי יוסי שמו. אמר ליה: מאן הות כן? אמר ליה: זו יוכבד, שילדה את משה ששקול כנגד שישים רבוא של ישראל. הדא הוא דכתיב: (שמות ט"ו) אז ישיר משה ובני ישראל. (במדבר א') ויעשו בני ישראל ככל אשר ציווה ה' את משה. (דברים ל"א) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה.

עיניך יונים כיונים. דוגמה דידך דמיא להדא יונה. מה יונה זו הביאה אורה לעולם, אף את מביאה אורה לעולם. שנאמר: (ישעיה ס') והלכו גויים לאורך. ואימתי הביאה יונה אורה לעולם? בימי נח. הדא הוא דכתיב: (בראשית ח') ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה. מהו טרף בפיה? קטיל כמה דתימר: (שם ל"ז) טרוף טורף יוסף. אמר רבי ברכיה: אילולי קטל יתיה, אילן רב הוה מתעביד. ומהיכן הביאה אותו? רבי לוי אמר: משמטוטי ארץ ישראל הביאתו, הדא היא הא דאמרין בריתא: ארץ ישראל לא לקת במוי דמבולא. הוא שנאמר: על ידי יחזקאל: (יחזקאל כ"ב) בן אדם אמור לה: את ארץ לא מטוהרה היא, לא נשמה ביום זעם. אמר ר' יוחנן: אפילו אצטרבולין של רחים, נמחו במים. רבי טריי אמר: שערי גן עדן נפתחו לה ומשם הביאתו. אמר ליה רבי איבו: אילו מגן עדן הביאה אותו, לא היה לה להביא דבר מעולה. כגון: קנמון ובלסמון, אלא רמז רמזה לנח ואמרה לו: מרי נח, -מר מזה- מתחת ידו של הקדוש ברוך הוא, ולא מתוק מתחת ידיך.