מ"ג שופטים טז יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקראות גדולות שופטים


<< · מ"ג שופטים טז · יט · >>

מקרא

כתיב: ותישנהו על ברכיה ותקרא לאיש ותגלח את שבע מחלפות ראשו ותחל לענותו ויסר כחו מעליו

מנוקד: וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל בִּרְכֶּיהָ וַתִּקְרָא לָאִישׁ וַתְּגַלַּח אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ וַתָּחֶל לְעַנּוֹתוֹ וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו.

עם טעמים: וַתְּיַשְּׁנֵ֙הוּ֙ עַל־בִּרְכֶּ֔יהָ וַתִּקְרָ֣א לָאִ֔ישׁ וַתְּגַלַּ֕ח אֶת־שֶׁ֖בַע מַחְלְפ֣וֹת רֹאשׁ֑וֹ וַתָּ֙חֶל֙ לְעַנּוֹת֔וֹ וַיָּ֥סַר כֹּח֖וֹ מֵעָלָֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותקרא לאיש" - לשלוחן של סרנים

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותחל לענותו" - גילוח השער יקרא התחלת העינוי כי בזה סר כחו ומוכן הוא להיות מעונה ביד פלשתים

"לאיש" - למי שדרכו לגלח

"ותגלח" - על ידי מצותה אשר צותה לגלח

מצודת ציון

"ותישנהו" - מלשון שינה

"ותחל" - מלשון התחלה