מ"ג שופטים טז טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שופטים


<< · מ"ג שופטים טז · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו ותקצר נפשו למות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי כִּי הֵצִיקָה לּוֹ בִדְבָרֶיהָ כָּל הַיָּמִים וַתְּאַלֲצֵהוּ וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ לָמוּת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַ֠יְהִ֠י כִּֽי־הֵצִ֨יקָה לּ֧וֹ בִדְבָרֶ֛יהָ כׇּל־הַיָּמִ֖ים וַתְּאַֽלְצֵ֑הוּ וַתִּקְצַ֥ר נַפְשׁ֖וֹ לָמֽוּת׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַהֲוָה כַּד אֲעִיקַת לֵיהּ בְּפִתְגָמָהָא כָּל יוֹמַיָא וּדְחַקְתֵּיהּ וְעָקַת נַפְשֵׁיהּ לִמְמָת:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותאלצהו" - דחקתו ואין לו דמיון

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותאלצהו" - אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה ט ב) שהיתה שומטת עצמה מתחתיו בשעת התשמיש

"ותקצר נפשו למות" - לא היתה דעתו רחבה עליו עד כי היה קרוב למות

"הציקה" - צערה אותו בדברים כל יום ויום

מצודת ציון

"הציקה" - מלשון צוקה וצרה

"ותאלצהו" - תרגם יונתן ודחקתיה ואין לו דומה במקרא