מ"ג שופטים טז טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו ותקצר נפשו למות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי כִּי הֵצִיקָה לּוֹ בִדְבָרֶיהָ כָּל הַיָּמִים וַתְּאַלֲצֵהוּ וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ לָמוּת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַ֠יְהִ֠י כִּֽי־הֵצִ֨יקָה לּ֧וֹ בִדְבָרֶ֛יהָ כׇּל־הַיָּמִ֖ים וַתְּאַֽלְﬞצֵ֑הוּ וַתִּקְצַ֥ר נַפְשׁ֖וֹ לָמֽוּת׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַהֲוָה כַּד אֲעִיקַת לֵיהּ בְּפִתְגָמָהָא כָּל יוֹמַיָא וּדְחַקְתֵּיהּ וְעָקַת נַפְשֵׁיהּ לִמְמָת:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותאלצהו" - דחקתו ואין לו דמיון

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ותאלצהו" - אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה ט ב) שהיתה שומטת עצמה מתחתיו בשעת התשמיש

"ותקצר נפשו למות" - לא היתה דעתו רחבה עליו עד כי היה קרוב למות

"הציקה" - צערה אותו בדברים כל יום ויום 

מצודת ציון

"הציקה" - מלשון צוקה וצרה

"ותאלצהו" - תרגם יונתן ודחקתיה ואין לו דומה במקרא