מ"ג שופטים ה יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שופטים


<< · מ"ג שופטים ה · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זְבֻל֗וּן עַ֣ם חֵרֵ֥ף נַפְשׁ֛וֹ  לָמ֖וּת וְנַפְתָּלִ֑י עַ֖ל מְרוֹמֵ֥י שָׂדֶֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

דְבֵית זְבוּלֻן לָקֳבֵיל עַמְמַיָא דְגַדִיפוּ קֳדָם יְיָ מְסַרוּ נַפְשֵׁיהוֹן לְקַטָלָא אִנוּן וּדְבֵית נַפְתָּלִי יְשַׁבְּחוּנוּן כָּל עַמְמֵי אַרְעָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זבלון עם חרף וגו'" - בזה נפשו והפקיר עצמו למות במלחמה עם ברק וכן

"נפתלי על מרומי שדה" - על הר תבור

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונפתלי וגו'" - רצה לומר וגם נפתלי כמוהו לא חש למות על מרומי שדה במקום המלחמה (עם כי ה' צוה לקחת למלחמה בני זבולון ובני נפתלי כמו שכתוב למעלה ולא צוה להביא למלחמה מיתר השבטים מכל מקום התרעמה דבורה על ראובן ועל דן על שלא באו מעצמם כדרך שבאו משאר השבטים)

"זבלון וגו'" - רצה לומר אולם זבולון עשה הטוב כי הוא עם אשר חרף ובזה נפשו ללכת למלחמה ולא יקרה נפשו בעיניו לחשוש פן ימות במלחמה

מצודת ציון

"חרף" - ענין בזיון

"מרומי" - מלשון רם

<< · מ"ג שופטים · ה · יח · >>