מ"ג רות ג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מ"ג רות · ג · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב לָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֥אמֶר לָ֖הּ נׇעֳמִ֣י חֲמוֹתָ֑הּ בִּתִּ֕י הֲלֹ֧א אֲבַקֶּשׁ־לָ֛ךְ מָנ֖וֹחַ אֲשֶׁ֥ר יִֽיטַב־לָֽךְ׃

תרגום (כל הפרק)

וַאֲמַרַת לַהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ בְּרַתִּי בִּשְׁבוּעָה לָא אָנִיחַ עַד דְּאַתְבַּע לִיךְ נְיָחָא בְּגִין דְּיִיטַב לִיךְ:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(א) "בתי הלא אבקש לך", ר"ל כבר כלו ג' חדשי הבחנה ועתה הלא עלי מוטל לבקש לך מנוח דהיינו שיהיה לך בעל כמ"ש ומצאן מנוחה אשה בבית אישה, אשר ייטב לך, שלפעמים תמצא מנוח בבית בעלה אבל לא ייטב לה אם בעלה בלתי שומר תורה ומצוה שאז לא ייטב לה בטוב הנפשי, כמ"ש חז"ל בהאשה שנשאת למוכסין והיתה קושרת קשרי מוכסין על ידו, ואני אבקש שייטב לך במנוחה הזאת בטוב האמתי:

 

מ"ג רות · ג · א · >>