מ"ג קהלת י יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות קהלת


<< · מ"ג קהלת י · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַשְׁרֵ֣יךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ בֶּן־חוֹרִ֑ים וְשָׂרַ֙יִךְ֙ בָּעֵ֣ת יֹאכֵ֔לוּ בִּגְבוּרָ֖ה וְלֹ֥א בַשְּׁתִֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בגבורה ולא בשתי" - שעוסקין בגבורת החכמה והבינה ולא בשתיית יין

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יז) אשריך - זאת המלה באה בלא סמיכת דבור בלשון רבים כמו אשרי האיש ובסמיכה פעם בלשון רבים כמו ובוטח ביי' אשריו, ובמקום אחר בלשון יחיד ושומר תורה אשרהו, אמר רבימשה הכהן נ"ע כי אשרהו לשון רבים וכן עיניהו ידהו גבורהו בהתפללו בעד רעהו וראיותיו כי נכח עיני יי' דרכי איש, ושכח הנה עין יי' אל יריאיו, ג"כ ידהו לשון יחיד, וגבורהו כן מגן כלגבור שיש בו, ובעבור מלת בהתפללו בעד רעהו נהפך העולם וא"כ ביד רעהו העדלמי שנים היו, ומה הפרש בין רעו ורעהו, שיו שיהו, גם בפעלים ירדפו ירדפהו, אולי התפלל איוב בעד כלאחד ואחד מרעיו תפלה בעצמה ולקח כל אחד מהם שבעה פרים ושבעה אילים, ויורה על מלת אשרהו שהוא לשון יחיד אשרך ארץ, וענין בן חורים שיעשה מעשה הגדולים והפך בן בליעל,אמר אחד מהמפרשים ידוע שאין בעינים כדמות הלובן שהוא דומה לאור ואין למטה מן השחור והכתוב ידמה הגדולים ללובן והקטנים שאין להם מעלה וגדולה לחשך ויפרש חורים לבניםכמו חור כרפס ותכלת, ג"כ יפרש ואורגים חורי, סלי חורי, ולבן בלשון ארמית חיור, והפך החורים חשוכים בל יתיצב לפני חשוכים, יש מפרש ולא בשתי כמו בשתיה וי"א כי בשתי כעניןדלות כמו ונשתו מים, לשונם בצמא נשתה, והענין כי כל מעשיהם בגבורה, וענין סמיכת גבורה לאכילה עד שיתאוו ויתעכל המאכל והענין שאינם אוכלים כי אם לצורך ולא בשביל תענוג:

<< · מ"ג קהלת · י · יז · >>