מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה ):
וְיֹתֵ֕ר שֶׁהָיָ֥ה קֹהֶ֖לֶת חָכָ֑ם ע֗וֹד לִמַּד־דַּ֙עַת֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאִזֵּ֣ן וְחִקֵּ֔ר תִּקֵּ֖ן מְשָׁלִ֥ים הַרְבֵּֽה׃
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ויותר שהיה קוהלת חכם " - ויותר ממה שנכתב בספר זה היה קוהלת חכם
"
ואזן " - עשה אזנים לתורה כקופה זו שאין לה אזנים לאחוז בה ובא ועשה לה אזנים שתיקן עירובין לסייג שמירת שבת ותיקן נטילת ידים סייג לטהרה וגזר על השניות סייג לעריות
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
עוד למד " - עוד, תמיד כמו עוד טומאתו בו:
"ואזן " - שירים או חבור מאזני החכמה או הוא מן אזנים כענין השמיע:
"וחקר " - והורה דרכים לעם לחקור בהם החכמה ויהיה פועל יוצא לשנים פעולים:
"תקן משלים הרבה " - וידבר שלשת אלפים משל:
