(יד) "ביום" - והחכם שהוא בעל נחלה וכסף למה ישמח בדבר שלא יעמוד כאילו אומרים לו כשתהיה ביום טוב היה בטוב ושמח לכן יש עליו להסתכל כי יום רעה יבא כעניין שמח בחור שיאמר לו שמח והלך בדרך תאות לבך ועיניך ודע כי על כל אלה והנה הענין אל תשמח:
"גם את זה לעומת זה" - כענין שנאמר בספר יצירה שבע כפולות בג"ד כפר"ת, ועל דברת כמו בעבור והוא כמו על דבר אשר לא קדמו אתכם וכמוהו על דברתי מלכי צדק על דבר אמת וענוה צדק ויהיה היו"ד נוסף כיו"ד מלאתי משפט רבתי בגוים שרתי במדינו' ואחריו ישוב אל האלהים והענין שעש' זה לעומת זה ולא יוכל אדם לטעון בעבור שהחסרון בא מן המקבל כמו שפירשתי בתחלת הספר:
(יד) נמשך אחר פסוק הקודם, לומר ראה את מעשה אלהים הוא אדם הראשון מעשה ידיו כאומרו (בראשית א כו) נעשה אדם, וברוב טובו נמשך אחר תאות היצר הרע, עד גדר כי מי יוכל לתקן את אשר עותו הוא פגם המות. ואם יציר כפיו לא יכול נגד יצרו מה גם אתה עתה. לכן ביום טובה כמוהו היה והמצא תמיד בטוב הוא מצות צדקות וכיוצא, ולא בהפך במאכלות ומשתאות שהן תאוה לעינים. וביום רעה ראה ופשפש ברע איזה עון עשית, כמאמרם ז"ל (ברכות ה א) הרואה שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו. ואל ישיאך לבך כי יום רעה הוא הוראת עון ויום טובה הוא הוראת זכות ולא תירא להתעסק בטוב. כי הלא גם [את] זה, הוא יום טובה, הוא לעומת זה, הוא יום רעה מקביל אליו, והוא על דברת שלא ימצא כו'. כי בחינתם שוה, שזה וזה הם כדי שלא ימצא האדם אחריו מאומה, הרעה ויסורין כדי שלא ימצא אחר מותו מאומה מעונותיו, והיום טובה כדי שלא ימצא אחריו זכיות. ועל כן הזהר ביום טובה לבל תמשך אחר תאות:
ושיעור הכתוב. ביום טובה הזהר והיה בטוב, וביום רעה ראה ופשפש לשיהיה לכפרת עונותיך. ולא תאמר כי מה שאצטער ואפשפש ביום רעה ראוי הוא, אך שביום טובה תהיה מורא על ראשי ושאהיה בטוב, הלא אדרבא הוא הוראת רוב זכותי ושמאכילין אותי פירות מעשי בעולם הזה. אל תבטח בכך, כי כאשר אפשר הוא כך, גם אפשר שגם [את] זה לעומת זה עשה האלהים, כי כאשר היסורין הם לבל ימצא האדם מאומה מהעונות, כך אפשר גם הטובה הוא להאכילך זכיותיך שלא תמצא אחריך מאומה. לכן הזהר והיה בטוב:
