"תחת הסיר" - תחת סיר נחשת הכפוי על תבערת קוצים והם מקשקשים לתוכה אמר רבי יהושוע בן לוי כל קיסיא כד אינון דלקין לית קלהון אזיל ברם הלין סירייתא קלהון אזיל למימר אף אנן מן קיסיא מודיעים אף אנו מן העצים ויש צורך בנו אף הכסילים מרבים דברים לומר גם אנו מן החשובים
"גם זה הבל" - ועמל הוא שמסר הקב"ה לבריות להיות יגעים ומקנתרים בהם
(ו) "כי כקול הסירים" - כמו קוצים מלשון הנני סך את דרכך בסירי' והענין שישים על דרכם סירי' וקוצים, ותחת הסיר כמו בשבתנו על סיר הבשר ובא סיר עם סירים ביחד ואינמו מענין אחד והוא לשון צחות כמו רוכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם, ואמר וגם זה הבל וישוב על שיר כסילים ועל השחוק והשמחה שלהם אין טעם לה וענין כי אם קול וצעקה כקול הסירים:
(ו) ואל תתמה לומר אם הכסיל בחושך הולך ושר שירי שחוק והיתול, איש השומע לא ידבק בידו מאומה. לזה אמר שמע נא ואמשול לך משל למה הדבר דומה, "לסירים" כסוחים באש "תחת הסיר", כי הלא בהשרפם והמה יבשים ישמיעו קולי קולות ותראה ציהוב להבת שלהבת מהם ולפי האמת הם כלים ונשרפים." כן" הוא "שחוק הכסיל" שמשמיע קולות השחוק ויצהיב פנים, ולפי האמת הוא נשרף ואבד מן העולם. וכאשר במשל גם הסיר שעל השיחים הנשרפים לא יבצר מהתפחם ותעשה שחרחורת, כן לא יבצר מאיש שומע שיר כסילים אשר על הכסיל יעמוד מלהתפחם והדבק בידו מן החרם אשר בשחוק ונבלות פה אשר ישמע ויאבד, עד גדר שזכות הרצון לשמוע גערת חכם גדול מכל איכותו של זה. "וגם זה הבל", כי אפילו בשמוע גערת חכם עם היותו טוב "מאיש שומע" וכו' הוא "הבל" בערך מה שצריך האדם להכניע יצרו וליטהר לפני קונו:
