מ"ג נחמיה י א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות נחמיה


מ"ג נחמיה י · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובכל זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים ועל החתום שרינו לוינו כהנינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְכָל זֹאת אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה וְכֹתְבִים וְעַל הֶחָתוּם שָׂרֵינוּ לְוִיֵּנוּ כֹּהֲנֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְכׇל־זֹ֕את אֲנַ֛חְנוּ כֹּרְתִ֥ים אֲמָנָ֖ה וְכֹתְבִ֑ים וְעַל֙ הֶֽחָת֔וּם שָׂרֵ֥ינוּ לְוִיֵּ֖נוּ כֹּהֲנֵֽינוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובכל זאת" - ובכל הרעה הזאת הבאה עלינו אנחנו כורתים אמנה להקב"ה להאמין ולבטוח בו

"וכותבים" - ואנחנו כותבים בספר לקבל מלכותו עלינו למען תהיה לנו לעדות

"ועל החתום" - שרוב גדולים וחשובים שבנו חתומים על ספר קבלת המצות להיות לנו לעדות

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובכל זאת" - מוסב למעלה שאמר הנה אבותינו היו במלכות ובטובה ועם כל זה לא עבדוך ואנחנו הלא עבדים ובצרה גדולה ובכל זאת אנחנו כורתים ברית אמנה ומקוימת לעובדיך וכותבים אותו בספר למען יהיה לזכרון

"ועל החתום" - על גמר דברי הספר יחתמו שרינו וגו' בחתימות ידם לאות ולראיה שקבלו על עצמן כל הכתוב בספר

מצודת ציון

"אמנה" - ענין קיום כמו יאמן נא דברך (מלכים א ה')

"החתום" - ענינו גמר וסוף ובדרז"ל כל חותמי ברכות (ברכות נ"ד)