מ"ג נחמיה ט כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות נחמיה


<< · מ"ג נחמיה ט · כו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימרו וימרדו בך וישלכו את תורתך אחרי גום ואת נביאיך הרגו אשר העידו בם להשיבם אליך ויעשו נאצות גדולת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּמְרוּ וַיִּמְרְדוּ בָּךְ וַיַּשְׁלִכוּ אֶת תּוֹרָתְךָ אַחֲרֵי גַוָּם וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרָגוּ אֲשֶׁר הֵעִידוּ בָם לַהֲשִׁיבָם אֵלֶיךָ וַיַּעֲשׂוּ נֶאָצוֹת גְּדוֹלֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּמְר֨וּ וַֽיִּמְרְד֜וּ בָּ֗ךְ וַיַּשְׁלִ֤כוּ אֶת־תּוֹרָֽתְךָ֙ אַחֲרֵ֣י גַוָּ֔ם וְאֶת־נְבִיאֶ֣יךָ הָרָ֔גוּ אֲשֶׁר־הֵעִ֥ידוּ בָ֖ם לַהֲשִׁיבָ֣ם אֵלֶ֑יךָ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ נֶאָצ֖וֹת גְּדוֹלֹֽת׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וימרו וימרדו" - הוא כפל ענין במ"ש ויורה על גודל המרידה

"העידו בם" - התרו בם כי רוב המתרים מתרים בעדים למען לא יכחש

מצודת ציון

"גום" - גופם כמו גוית שאול (שמואל א ל"א)

<< · מ"ג נחמיה · ט · כו · >>