לדלג לתוכן

מ"ג נחמיה ט א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם.

מנוקד:
וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים וַאֲדָמָה עֲלֵיהֶם.

עם טעמים:
וּבְיוֹם֩ עֶשְׂרִ֨ים וְאַרְבָּעָ֜ה לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֗ה נֶאֶסְפ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּצ֣וֹם וּבְשַׂקִּ֔ים וַאֲדָמָ֖ה עֲלֵיהֶֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואדמה עליהם" - העלו עפר על ראשם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"נאספו" - לירושלים לשוב לה' על מעלם

"ובשקים" - ובלבישת שקים והוא מענין תשובה והכנעה

"ואדמה" - ועפר על ראשם וגם זה מענין תשובה