מ"ג נחמיה ו יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות נחמיה


<< · מ"ג נחמיה ו · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גם בימים ההם מרבים חרי יהודה אגרתיהם הולכות על טוביה ואשר לטוביה באות אליהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גַּם בַּיָּמִים הָהֵם מַרְבִּים חֹרֵי יְהוּדָה אִגְּרֹתֵיהֶם הוֹלְכוֹת עַל טוֹבִיָּה וַאֲשֶׁר לְטוֹבִיָּה בָּאוֹת אֲלֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גַּ֣ם ׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם מַרְבִּ֞ים חֹרֵ֤י יְהוּדָה֙ אִגְּרֹ֣תֵיהֶ֔ם הוֹלְכ֖וֹת עַל־טוֹבִיָּ֑ה וַאֲשֶׁ֥ר לְטוֹבִיָּ֖ה בָּא֥וֹת אֲלֵיהֶֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חורי יהודה" - שרי יהודה

"על טוביה" - אל טוביה ישראל רשע היה (עיין במס' קדושין ע שמבואר שם שהיה עכו"ם וצ"ע מיוש"ה)

"ואשר לטוביה" - ואגרת אשר לטוביה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם בימים ההם" - אף אחר תשלום הבנין אם כי ראו אשר נעשתה מאת האלהים עם כל זה רבים משרי יהודה היו שולחים אגרות אל טוביה והאגרות אשר לטוביה היו באות אליהם דרך אהבה וחיבה

<< · מ"ג נחמיה · ו · יז · >>