מ"ג נחמיה ה יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג נחמיה ה · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד צאן שש בררות וצפרים נעשו לי ובין עשרת ימים בכל יין להרבה ועם זה לחם הפחה לא בקשתי כי כבדה העבדה על העם הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַאֲשֶׁר הָיָה נַעֲשֶׂה לְיוֹם אֶחָד שׁוֹר אֶחָד צֹאן שֵׁשׁ בְּרֻרוֹת וְצִפֳּרִים נַעֲשׂוּ לִי וּבֵין עֲשֶׂרֶת יָמִים בְּכָל יַיִן לְהַרְבֵּה וְעִם זֶה לֶחֶם הַפֶּחָה לֹא בִקַּשְׁתִּי כִּי כָבְדָה הָעֲבֹדָה עַל הָעָם הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַאֲשֶׁר֩ הָיָ֨ה נַעֲשֶׂ֜ה לְי֣וֹם אֶחָ֗ד שׁ֣וֹר אֶחָ֞ד צֹ֠אן שֵׁשׁ־בְּרֻר֤וֹת וְצִפֳּרִים֙ נַֽעֲשׂוּ־לִ֔י וּבֵ֨ין עֲשֶׂ֧רֶת יָמִ֛ים בְּכׇל־יַ֖יִן לְהַרְבֵּ֑ה וְעִם־זֶ֗ה לֶ֤חֶם הַפֶּחָה֙ לֹ֣א בִקַּ֔שְׁתִּי כִּֽי־כָֽבְדָ֥ה הָעֲבֹדָ֖ה עַל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואשר היה נעשה" - ובכל יום ויום היו אוכלים על שולחני שור אחד ושש צאן וצפרים הרבה

"ברורות" - פתרונו לפי עניינו שש צאן עשויות כענין שנאמר חמש צאן עשויות (שמואל א' כ"ה)

"נעשו לי" - לשון תקון כמו ובן הבקר אשר עשה (בראשית יח)

"ובין עשרת ימים" - ובכל יום ויום היו שותים יין הרבה כדי שיעור ספוק של עשרת ימים

"ועם זה" - ובשביל כל מעשה זה שהייתי מוציא הוצאות כל כך

"לחם" - של מס הראוי לפחה לא בקשתי ולא שאלתי מן העם שהרי כבדה וחזקה עבודת בנין החומה עליהם

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ליום אחד" - למאכל יום אחד

"ברורות" - נבחרות וטובות

"וצפרים" - מיני עופות

"ובין עשרת ימים" - רצה לומר יום אחד מבין כל עשרת ימים הייתי משקה אותם בכל מיני יין להרבה מאד

"ועם זה" - אף שהיה צרכי מרובה עם כל זה לא בקשתי מן העם לחם הפחה

"כי כבדה" - עבודת מס המלך ובנין החומה היתה כבדה עליהם ולא יכלו לעסוק במלאכתם ולהשתכר די ספוקם ועוד לתת לי לחם הפחה

מצודת ציון

"נעשה" - ענין תקון כמו וימהר לעשות אותו (בראשית י"ח)

"ברורות" - מלשון ברירה ובחירה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יז - יח) "והיהודים", וההוצאה היתה מרובה ע"י אוכלי שולחני עד שהיה נעשה ליום שור אחד וכו' "ובין עשרת הימים" שנחמיה היה מעשר את ימיו, שכל יום עשירי היה מתענה ולא היה שותה יין, רק בין עשרת הימים שלא היה מתענה "להרבה בכל יין", ר"ל כל מיני יינות וכולם בריבוי, ובכ"ז הגם שהיה לו הוצאה רבה בלא הכנסה "לא בקשתי לחם הפחה:"  

<< · מ"ג נחמיה · ה · יח · >>