מ"ג נחמיה ד טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות נחמיה


<< · מ"ג נחמיה ד · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גם בעת ההיא אמרתי לעם איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גַּם בָּעֵת הַהִיא אָמַרְתִּי לָעָם אִישׁ וְנַעֲרוֹ יָלִינוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם וְהָיוּ לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם מְלָאכָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גַּ֣ם בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ אָמַ֣רְתִּי לָעָ֔ם אִ֣ישׁ וְנַעֲר֔וֹ יָלִ֖ינוּ בְּת֣וֹךְ יְרוּשָׁלָ֑‍ִם וְהָֽיוּ־לָ֧נוּ הַלַּ֛יְלָה מִשְׁמָ֖ר וְהַיּ֥וֹם מְלָאכָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש ונערו" - כל אחד ואחד מן הבונים ובחור אחד עמו

"ילינו בתוך ירושלים" - והלילה היה להם למשמר והיום עושים מלאכה נמצא שלא היו ישנים כלום

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעת ההיא" - עד לא כלו בנין החומה

"לעם" - המה אשר מערי יהודה

"בתוך ירושלים" - לשמור מן האויב כי פן יבוא

"משמר" - עוסקים בשמירה

"מלאכה" - עוסקים במלאכה

<< · מ"ג נחמיה · ד · טז · >>