מ"ג נחמיה ד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות נחמיה


<< · מ"ג נחמיה ד · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקשרו כלם יחדו לבוא להלחם בירושלם ולעשות לו תועה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְשְׁרוּ כֻלָּם יַחְדָּו לָבוֹא לְהִלָּחֵם בִּירוּשָׁלָ‍ִם וְלַעֲשׂוֹת לוֹ תּוֹעָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְשְׁר֤וּ כֻלָּם֙ יַחְדָּ֔ו לָב֖וֹא לְהִלָּחֵ֣ם בִּירוּשָׁלָ֑‍ִם וְלַעֲשׂ֥וֹת ל֖וֹ תּוֹעָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולעשות לו תועה" - לעשות לו בבנין החומה קלקול והשחתה תועה כמו ולדבר אל ה' תועה (ישעיהו ל"ב)

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולעשות לו תועה" - לעשות לישראל בלבול המחשבה להיות תועה בדעתו לבל ידע מה לעשות

מצודת ציון

"ויקשרו" - ענין אגודה

"תועה" - המבולבל בדעתו לבל ידע מה יעשה קרוי תועה וכן תעיתי כשה אובד (תהלים קי"ט)

<< · מ"ג נחמיה · ד · ב · >>