מ"ג נחמיה א ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות נחמיה


<< · מ"ג נחמיה א · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושבתם אלי ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אם יהיה נדחכם בקצה השמים משם אקבצם והבואתים [והביאותים] אל המקום אשר בחרתי לשכן את שמי שם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשַׁבְתֶּם אֵלַי וּשְׁמַרְתֶּם מִצְו‍ֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אִם יִהְיֶה נִדַּחֲכֶם בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם מִשָּׁם אֲקַבְּצֵם והבואתים [וַהֲבִיאוֹתִים] אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לְשַׁכֵּן אֶת שְׁמִי שָׁם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשַׁבְתֶּ֣ם אֵלַ֔י וּשְׁמַרְתֶּם֙ מִצְוֺתַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אִם־יִהְיֶ֨ה נִֽדַּחֲכֶ֜ם בִּקְצֵ֤ה הַשָּׁמַ֙יִם֙ מִשָּׁ֣ם אֲקַבְּצֵ֔ם והבואתים וַהֲבִֽיאוֹתִים֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֔רְתִּי לְשַׁכֵּ֥ן אֶת־שְׁמִ֖י שָֽׁם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם יהיה נדחכם" - כענין שנאמר אם יהיה נדחך וגו' (דברים ל')

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ח - ט) "זכר", אמנם הלא צוית את משה לאמר "אתם תמעלו" (ל' מעילה נופל על המועל ומכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או במועל בהקדש), ר"ל שתמעלו במצותיו שהתחייבתם בשמירתם, ואני "אפיץ אתכם בעמים" ואקח את ארצכם במשכון, "ושבתם", אבל אם תשובו ותשלמו את החוב אחזור לכם המשכון בחזרה, "והביאותים אל המקום," (ותפס הלשון אשר צוית את משה כי התשובה היא מ"ע):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושבתם" - וכאשר תשובו אלי אז אף אם יהיו הנדחים מכם בקצה השמים וגו'

"את שמי" - את שכינתי

<< · מ"ג נחמיה · א · ט · >>