מלבי"ם על נחמיה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מלבי"ם על נחמיה · א · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


(א) "שנת עשרים", לארתחששתא, שבו דבר בספר עזרא, ומזה מבואר שספר זה נמשך על ספר עזרא, הקודם, וכמ"ש חז"ל בסנהדרין [דף צ"ג] מכדי כל מילי דעזרא נחמיה אמרינהו, וכן בחשבון כ"ד ספרים נחשבו שני אלה הספרים לספר אחד, שאל"כ הי"ל לבאר שנת של ארתחששתא:

 

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(ב - ג) השאלות (ב) מ"ש הפליטה אשר נשארו שם משמע שלא שאל על אותם ששבו מן השבי בימי כורש?:

"ואשאלם", א] "על היהודים," ב] "על ירושלים", והשיבו על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון כמו שפרש"י, אך ממה שדייק "הפליטה אשר נשארו", נראה שהיהודים ששבו ברשות כורש, ואח"כ ברשות ארתחששתא היה להם פחה מיוחד, [עזרא ה' י"ד], רק היהודים שהיו שם מקודם שהיו תחת פקודת פחוות עבר הנהר [כמו שנראה לקמן ג' ז'] עליהם שאל, והם היו ברעה ובחרפה, שהפחות היו נוגשים אותם, ועז"א אשר נשארו, אבל היהודים אשר באו לשם מן השבי היה להם הפחה שלהם למגן ומחסה:

 

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(ב - ג) השאלות (ב) מ"ש הפליטה אשר נשארו שם משמע שלא שאל על אותם ששבו מן השבי בימי כורש?:

"ואשאלם", א] "על היהודים," ב] "על ירושלים", והשיבו על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון כמו שפרש"י, אך ממה שדייק "הפליטה אשר נשארו", נראה שהיהודים ששבו ברשות כורש, ואח"כ ברשות ארתחששתא היה להם פחה מיוחד, [עזרא ה' י"ד], רק היהודים שהיו שם מקודם שהיו תחת פקודת פחוות עבר הנהר [כמו שנראה לקמן ג' ז'] עליהם שאל, והם היו ברעה ובחרפה, שהפחות היו נוגשים אותם, ועז"א אשר נשארו, אבל היהודים אשר באו לשם מן השבי היה להם הפחה שלהם למגן ומחסה:

 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ה) "האל הגדול", וכן פתח דניאל [שם ט' ד'] את תפלתו, עמש"ש:

 

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ו)" קשבת", תואר ע"מ עוררי [ראב"ע ורד"ק], "ועיניך פתוחות" שתשגיח תיכף למלאת הבקשה בהשגחתך, וכן דניאל [שם י"ח], "היום יומם ולילה", התפלה שאני מתפלל היום אני מתפלל יומם ולילה בתמידות, כמ"ש ואתאבלה ימים ואהי צם ומתפלל, "ואני" ר"ל ומתודה על אשר "אני ובית אבי חטאנו:"

 

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(ז) השאלות (ז) במ"ש חבול חבלנו נלחצו המפרשים?:

"חבול חבלנו לך," הוא מענין משכון, וחבל הוא שם ולא מקור, [כמ"ש המפר'], מצייר שישראל התחייבו לשמור תורת ה', ובעת שאין משלמים חוב זה יקח ה' כל מחמדיהם [שהוא המקדש וארץ הקדושה] למשכון בעד עונותיהם עד ישלמו את חובתם, ויחזיר להם את המקדש [וכמ"ש למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידך, וכן אמרו חז"ל למה נקרא שמו משכן שנתמשכן בעונותיהם של ישראל], ור"ל אנחנו נתנו לך משכנות, "ולא שמרנו את המצות" ולא שלמנו החוב, (ובא הציור שהם נתנו את המשכון, וע"ז בא בקישור הלמ"ד כי הם הסבו זאת בעונותיהם):

 

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ח - ט) "זכר", אמנם הלא צוית את משה לאמר "אתם תמעלו" (ל' מעילה נופל על המועל ומכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או במועל בהקדש), ר"ל שתמעלו במצותיו שהתחייבתם בשמירתם, ואני "אפיץ אתכם בעמים" ואקח את ארצכם במשכון, "ושבתם", אבל אם תשובו ותשלמו את החוב אחזור לכם המשכון בחזרה, "והביאותים אל המקום," (ותפס הלשון אשר צוית את משה כי התשובה היא מ"ע):

 

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ח - ט) "זכר", אמנם הלא צוית את משה לאמר "אתם תמעלו" (ל' מעילה נופל על המועל ומכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או במועל בהקדש), ר"ל שתמעלו במצותיו שהתחייבתם בשמירתם, ואני "אפיץ אתכם בעמים" ואקח את ארצכם במשכון, "ושבתם", אבל אם תשובו ותשלמו את החוב אחזור לכם המשכון בחזרה, "והביאותים אל המקום," (ותפס הלשון אשר צוית את משה כי התשובה היא מ"ע):

 

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)


(י) "והם עבדיך", והגם שחזרו לא"י ברשות מלכי פרס, הלא ממצרים הוצאת אותם בכח גדול ובאותות ובמופתים וראוי שגם עתה כימי צאתנו מארץ מצרים תראנו נפלאות:

 

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יא) "הנה ה'", ולא תאמר שאז היו ראויים מצד הצדיקים שהיו בדור ההוא, הנה גם עתה תהי אזנך קשבת אל תפלת עבדך ואל תפלת עבדיך, שגם הם "חפצים ליראה את שמך," וראוי שתעשה בזכות תפלתם ומעשיהם. "והצליחה" ובזכותם תצליחני שימלא המלך שאלתי, "ואני" לפי שאמר לפני האיש הזה סתם, באר "שהייתי משקה למלך" ועליו בקשתי שאמצא רחמים בעיניו: