מ"ג משלי כו כז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפֹּל וְגֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּֽרֶה־שַּׁ֭חַת בָּ֣הּ יִפּ֑וֹל
וְג֥וֹלֵֽל אֶ֗֝בֶן אֵלָ֥יו תָּשֽׁוּב׃
רש"י
"וגולל" - כלומר סופו של המעמיד מכשול שיכשל בו
"וגולל אבן" - מגללו ממקום למקום שיכשלו בו בני אדם ואגדה פותרו באבימלך שהרג שבעים אחיו על אבן אחת וסוף מת באבן שנאמר ותשלך אשה אחת פלח רכב ותרץ גלגלתו וגו' (שופטים ט')רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כורה" - החופר בור לרגלי חבירו, סופו הוא עצמו יפול בה; וכן הגולל אבן על חבירו, סופו תשוב אליו; וכפל הדבר במ"ש, ור"ל: החורש רעה על חבירו הוא עצמו יוכשל ברעתו.
מצודת ציון
"כורה" - חופר, כמו (תהלים ז): "בור כרה".
"שחת" - בור, כמו ויפול בשחת (שם).
"וגולל" - מלשון גלגול וסבוב.