לדלג לתוכן

מ"ג משלי כא כ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · כא · כ · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אוצר נחמד ושמן בנוה חכם וכסיל אדם יבלענו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אוֹצָר נֶחְמָד וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם וּכְסִיל אָדָם יְבַלְּעֶנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אוֹצָ֤ר ׀ נֶחְמָ֣ד וָ֭שֶׁמֶן בִּנְוֵ֣ה חָכָ֑ם
  וּכְסִ֖יל אָדָ֣ם יְבַלְּעֶֽנּוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וכסיל אדם" - וכסילות של אדם

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אוצר נחמד". הנה בנוה החכם יבא אוצר נחמד ושמן מפני דבקות ההשגחה בו עם שהוא ישמור קנינו ולא יפזר מהם כי אם ההכרחי ואולם הכסיל אם היה לו כמו זה האוצר הנה יבא אדם ויבלענו ולא יאכל הכסיל ממנו:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בנוה" - במדור.

"יבלענו" - מלשון בליעה. 

מצודת דוד

"אוצר וגו'" - דרך החכם לאצור באוצרו דברים נחמדים ושמן טוב להתקיים לעת הצורך. אבל הכסיל שבבני אדם, בעודו בכפו עד לא הניחו מידו יבלענו, ולא יחוש אם לא ימצא לעת הצורך.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אוצר נחמד ושמן בנוה חכם", אומר לפי המשל "שהחכם" לא יאבד הסגולה והאוצר שלו, ושומר אותו, עד "שאוצר נחמד" כמו זהב ובשמים, "ושמן" הטוב שנתון ג"כ באוצר (כמ"ש ויראם את הזהב ואת השמן הטוב אשר באוצרותיו) נמצא "בנוהו, ואדם כסיל יבלע" וישחית את האוצר, ובנמשל, אם על האוצר ושמן הגשמי, שהחכם יחשוב מחשבות שישאר האוצר תמיד בנוהו, והוא ע"י שיתננו לצדקה לעניים ויעשה בו גמ"ח וזה נשאר לו לעולם, כמ"ש אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה, אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו וכו', אבל האדם הכסיל שמחזיקו לעצמו יבלענו, כי סוף יירשו זרים חילו ולא ישאר בידו מאומה אחרי מותו, וכן בא במליצה על אוצר נחמד ושמן הרוחני, שסגולות הנפשיות ושמן משחת קדש שממליץ על הרוח הקדש והשגת המושכלות, זה ישאר בנוה חכם, שחכם הוא ההולך בחקי החכמה, אבל הכסיל שהוא הנלוז מחקי החכמה מפני תאותו, יבלע את האוצר וישחיתנו, ומפרש מהו האוצר והשמן.

ביאור המילות

"וכסיל אדם". אדם כסיל, כמו רבים עמים, משנה כסף:
 

<< · מ"ג משלי · כא · כ · >>