מ"ג משלי כא ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי כא · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מחשבות חרוץ אך למותר וכל אץ אך למחסור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ אַךְ לְמוֹתָר וְכָל אָץ אַךְ לְמַחְסוֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַחְשְׁב֣וֹת חָ֭רוּץ אַךְ־לְמוֹתָ֑ר
  וְכׇל־אָ֗֝ץ אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מחשבות חרוץ" - אדם ישר המתהלך באמת ובמשפט חרוץ

"אך למותר" - להצלחה ולריוח באות

"וכל אץ" - דוחק את השעה

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מחשבות חרוץ". הנה מחשבות החרוץ והזריז אשר כלם מוגבלות ונגזרות מתחלת הענין כשיתחיל בפעולותיו הם כלם ליתרון ולתוספת טוב כי יתנהג בעניניו לפי מה שראוי ולזה יגיעו התכליות אשר הוא פונה אליהם וכל מי שהוא ממהר לעשות פעולותיו בזולת חקירה והתיישבות אם ראוי שיעשה אם לא ואיך ראוי שיעשם הנה לא יגיע לו מהם כי אם חסרון לא יתרון ותוספת טוב וכאילו ביאר בזה שהאיש רחב לב שהרים עיניו לעיין במה שאינו ראוי יהיה סבת טעותו בזה היותו ממהר בזאת החקירה בזולת שיעמוד תחלה אם אפשר ההגעה אליה ואיך:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מחשבות חרוץ אך למותר", החרוץ הוא הזריז במעשיו, ובכל זאת מתנאי החריצות הוא המחשבה והתיעצות שלא יעשה דבר בנחיצה רק יחשוב תחלה על כל צדדי האפשר, ושיעשהו בדרך היותר טוב והיותר קרוב אל השכר, והגם שעי"כ יתמהמה בעשייתו ישיג מזה מותר תמיד, כי עי"כ יבחר האמצעים היותר טובים אל התכלית, אבל "כל אץ" שהוא הדוחק את השעה והענין לעשות תיכף בלי עיון ומחשבה, הוא תמיד, "למחסור", כי הזריזות הגם שהיא טובה במעשה אינה טובה במחשבה, שצריך איחור ובשש תחלה:

ביאור המילות

"חרוץ". ע"ל (י' ד').

" ואץ", הוא הממהר ודוחק השעה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למותר" - אין בהם דבר בטל אך להביא יתרון מה.

"וכל אץ" - הממהר במעשיו אין בהם דבר ריוח אך להביא עוד חסרון מה.

מצודת ציון

"חרוץ" - זריז וישר.

"אץ" - ענין מהירות, כמו (יהושע י): "ולא אץ לבוא".

<< · מ"ג משלי · כא · ה · >>