לב נבון יקנה דעת - שכל האיש הנבון יקנה דעת קדושים מעצמו כי מרוב פלפולו יוציא דבר מתוך דבר והחכמי' יבקשו לשמוע הדעת וללמוד אותו מהיודעים לשיעורים כי דעתם קצר' להבין זה מעצמ'.
"לב נבון" - מי שיש לו לב נבון, הנה מעצמו יקנה הדעת בבינת הלב. אבל החכמים, שאין בידם אלא מה ששמעו הנה, אזנם תבקש ותחזור אחר הדעת לשמוע מזולת, כי אין להם בינה להבין מעצמם.
"לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת", החכם קבל חקי החכמה בקבלה ואין לו מהם ידיעה ברורה, כי אין על חקי החכמה מופת, רק יבקש דעת ע"י אזנו, ילך אצל נבונים לשמוע מהם טעמי חקי החכמה בקבלה, אבל הנבון המבין דבר מתוך דבר, הוא יקנה דעת ע"י לבו המבין דבר מתוך דבר, והדעת הוא קנין לו וא"צ לבקשו אצל אחרים:
ביאור המילות
"נבון, חכמים". כבר התבאר הבדלם למעל' (א' ב') ובכל הספר, החכם קבל חכמה בקבלה ע"י שמיעה, ונבון מבין מעצמו, והקנין מורה מה שמשיג ע"י שקידתו מעצמו:
